טיפול בדיכאון

הטיפול בדיכאון נחשב למאתגר ולמורכב מאוד. למעשה הטיפול מותאם לכל מטופל ומטופל באופן אישי שכן ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על האופן שבו התכנית הטיפולית מתוכננת ומבוצעת. בין היתר מדובר בסוג הדיכאון, דרגת החומרה שלו, האטיולוגיה שלו, אורח החיים של הסובל ממנו, רמת ההיענות לטיפול ועוד.

במאמר הנוכחי נסקור את הטיפולים השונים המתאימים עבור הסובלים מדיכאון אך קודם לכן, נפרט אודות העקרונות שצריכים להנחות את איש המקצוע הרלוונטי בבואו לבנות את תכנית ההתערבות.

מה הם הדגשים בהנחיות לטיפול בסובלים מדיכאון?

העקרונות החשובים ביותר עבור הטיפול בסובלים מדיכאון:

• ישנה חשיבות עליונה לדאוג לכך שהקשר בין המטופל למטפל יהיה מיטבי. בין היתר על המטפל להתחשב בהעדפות של המטופל, במחלות הרקע מהן סובל המטופל, בתרופות אותן הוא נוטל, בתגובות של המטופל לטיפולים קודמים שקיבל בעבר, למידת החומרה של התסמינים מהם הוא סובל ולאופיים המיוחד, לרמת הסכנה האובדנית ועוד.
• לאחר ההתחלה של הטיפול ויהיה זה טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או כל טיפול אחר, יש לנטר את מצבו הפסיכיאטרי של המטופל באופן קבוע. במהלך הטיפול יש ליידע את המטופל ואת בני משפחתו בנוגע להפרעה הפסיכיאטרית ממנה הוא סובל ולגבי השפעת הטיפול. כמו כן יש לאשש אחת לפרק זמן מסוים כי האבחנה הפסיכיאטרית הראשונית עדיין תקפה לגבי המטופל.
• אחד האלמנטים החשובים ביותר בכל הקשור לטיפול בדיכאון הוא מידת ההיענות לטיפול. למשל, מחקר צרפתי בחן את הקשר בין חוסר היענות לטיפול לבין מצב סוציו אוקונומי נמוך ומצא כי אנשים ממעמדות אלו לא נוטים לגשת לטיפול לשפר את מצבם הנפשי. לפיכך חשוב מאוד לשים את הדגש על נגישות הטיפול לכלל האוכלוסייה ולהדגיש את יתרונותיו הרבים גם באלו שרואים בו כדבר שלילי ובכך להגביר משמעותית את היענות הטיפול.
• יש לשים לב לכל תופעת לוואי שעלולה להתעורר במהלך הטיפול ולהתייחס אליה מוקדם ככל האפשר.
• כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר התחלת הטיפול יש להעריך את יעילות הטיפול באמצעות סולמות להערכת מידת החומרה של הדיכאון ולהמשיך לעשות כן לאורך הטיפול.

הטיפול הפסיכותרפי

הטיפול הפסיכותרפי מהווה את המרכיב המרכזי בטיפול בדיכאון בחלק ניכר מהמקרים כשלעתים מדובר על טיפול פסיכותרפי העמוד בפני עצמו ובמקרים אחרים על טיפול פסיכותרפי המשולב עם טיפול תרופתי.

המהות של הטיפול הפסיכותרפי היא שיחה המתנהלת בין האדם הסובל מבעיה נפשית לבין איש מקצוע מתחום בריאות ורפואת הנפש כמו לדוגמה פסיכיאטר, עובד סוציאלי קליני, פסיכולוג קליני ועוד.

הטיפול הפסיכותרפי הוא הטיפול המועדף כאשר מדובר במטופלים בני פחות משמונה עשרה וכשמדובר בצורות הכרוניות של הדיכאון כמו למשל כשמדובר בדיסתמיה, קיימת העדפה לשילוב של טיפול פסיכותרפי וטיפול תרופתי. מכל הטיפולים הפסיכותרפיים, הנחקר ביותר בהקשר של דיכאון הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

חשוב להבין כי נכון לכתיבת שורות אלה קיימת מחלוקת מסוימת בין החוקרים בנוגע לטיפול המתאים ביותר עבור הסובלים מדיכאון ועובדה זו מהווה עדות למורכבות הרבה הגלומה בטיפול בסובלים מהפרעות הדיכאון השונות.

כך לדוגמה החוקרים חלוקים בדעותיהם בנוגע למידת האפקטיביות של שיטות הפסיכותרפיה השונות על הסובלים מסוגים שונים של דיכאון, על ההשפעה של שילובי טיפולים שונים על בני הגילאים השונים ועל מידת האפקטיביות של הטיפולים השונים כשהם ניתנים באופן בלעדי לעומת כשהם ניתנים בשילוב של תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון.

הטיפול התרופתי

על מנת למצוא את התרופה המתאימה ביותר ואת המינון המתאים ביותר למטופל, בדרך כלל יש להשקיע לא מעט זמן שבו המטופל מתנסה במינונים שונים של מספר סוגי תרופות. בממוצע חולפים בין שלושה לשמונה שבועות בטרם ניתן ליהנות מההשפעה האופטימאלית של הטיפול התרופתי.

תרופות ממשפחת ה – SSRIs (מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין) כמו לדוגמה sertraline (הנמכרת בשמות המסחריים Zoloft או Lustral למשל), escitalopram (הנמכרת בשמות המסחריים Cipralex או Lexapro למשל), Fluoxetin (המוכרת בעיקר בשם המסחרי Prozac) או Proxetine (המוכרת בעיקר בשם המסחרי Seroxat), הן בדרך כלל התרופות הראשונות בהן נעשה ניסיון לטפל במטופל הסובל מדיכאון.

הסיבה לכך נעוצה בכך שהשימוש בתרופות ממשפחת ה – SSRIs מאפשר לטפל במגוון רחב של תסמינים דיכאוניים אך בנוסף בעובדה שמדובר בתרופות שהשימוש בהן כרוך בתופעות לוואי לא חמורות במיוחד, בהשוואה לתרופות השייכות למשפחות אחרות של נוגדי דיכאון כמובן. בנוסף, בהשוואה לתרופות אחרות המשמשות לטיפול בדיכאון, הסיכוי שמטופל יסבול מתסמינים שונים בעקבות מנת יתר של SSRIs נמוך ביותר.

משפחות אחרות של תרופות נגד דיכאון בהן נעשה ניסיון לטפל בסובלים מדיכאון במקרים בהם הטיפול ב – SSRIs לא הביא לתוצאות הרצויות הן לדוגמה SNRIs, MAOIs, SNRIs, NaSSa, TCAs ועוד. לכל משפחת תרופות קיימות תופעות הלוואי הייחודיות לה, תסמיני הגמילה הייחודיים לה, סיכון שונה להתמכרות ולפיתוח תלות, משך השפעה שונה ועוד.

חלקן לא מתאימות לשימוש עבור מטופלים בני פחות משמונה עשרה, אחרות מתאימות גם לשימוש בקרב ילדים, ישנן שמנת יתר מהן עלולה לגרום לסיבוכים חמורים ואף להוביל למות המטופל ואילו ישנן גם שלא יגרמו לתופעות חמורות במיוחד, גם במינונים גבוהים מאוד.

עזרים רפואיים

ישנו מגוון רחב ביותר של עזרים רפואיים המשמשים לטיפול בסובלים מדיכאון. בדרך כלל הטיפולים השונים בקבוצה זו מהווים את קו הטיפול האחרון ולפיכך מתאימים רק עבור אנשים הסובלים מדיכאון חמור במיוחד, שלא הגיב היטב לטיפולים התרופתיים ולטיפולים הפסיכותרפיים. קבוצה זו כוללת בין היתר טיפולים כגון: נזעי חשמל (Electro convulsive therapy), גרייה מגנטית למוח (Transcranial magnetic stimulation), גירוי מוחי עמוק (Deep brain stimulation), קוצב וגאלי (Vagus nerve stimulation), אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי (Cranial electrotherapy stimulation) ועוד.

טיפולים נוספים

מאחר ודיכאון הוא תופעה כה שכיחה, אין זה פלא שקצרה היריעה מלהכיל את כל סוגי הטיפולים והטכניקות הקיימים כיום לטיפול בדיכאון. על קצה המזלג חשוב להזכיר מספר טכניקות נוספות: מניעת שינה מלאה או חלקית, טיפול בהיפריקום (צמח הפרע המחורר), מדיטציה, תרפיה במוזיקה ועוד.

עוד בנושא:

טיפול פורץ דרך באמצעות קטמין