מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) היא הפרעה פסיכיאטרית המאופיינת בתנודות חריגות במצב הרוח, ברמות האנרגיה וביכולת התפקודית במישורים רבים. באופן עקרוני כל אדם באשר הוא חווה שינויים מסוימים במצב הרוח אך כל עוד השינויים לא קיצוניים אלא מתרחשים בטווח הנורמלי, אין כל סיבה לדאגה.

הלוקים בהפרעה דו קוטבית לעומת זאת, עלולים לסבול מתנודות גדולות מאוד במצב הרוח ולנוע מקוטב אחד לקוטב השני. התנודה בין הקטבים היא המקור לשמות ההפרעה: מאניה דיפרסיה (מצב רוח מרומם ומצב רוח דיכאוני) והפרעה דו קוטבית (או הפרעה ביפולרית).

חשוב מאוד להבין כי מעבר לפגיעה החמורה באיכות החיים של הסובלים ממאניה דיפרסיה, מדובר בהפרעה פסיכיאטרית שיכולה להעמיד הן את הלוקים בה ואת הקרובים אליהם בסיכון.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאדם הסובל ממאניה דיפרסיה, עלול לנסות לשלוח יד בנפשו כאשר הוא נמצא במצב רוח דכאוני ומצד שני להתנסות בפעילויות מסוכנות או אלימות כאשר הוא במצב רוח מאני, המתאפיין בתחושת כל יכולות.

אי לכך, חשוב מאוד להכיר את התסמינים והמאפיינים של ההפרעה ולגשת לאבחון כל אימת שמופיעים התסמינים שיש בהם כדי להדליק נורה אדומה. במיוחד חשוב להיות ערים לתסמינים הרלוונטיים בקרב מטופלים המגיעים ממשפחות בהן קיים סיפור משפחתי של מאניה דיפרסיה.

הגורמים למאניה דיפרסיה

נכון 2015, טרם ברור מה הם הגורמים למאניה דיפרסיה אם כי ככל הנראה מדובר בהפרעה בעלת מרכיבים גנטיים מובהקים.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלפחות בחמישים אחוז מהמקרים ישנו סיפור משפחתי של מאניה דיפרסיה. כמו כן קיימת תאימות גבוהה מאוד למאניה דיפרסיה בין תאומים זהים הנעה בין ארבעים לשמונים אחוז. עם זאת, טרם זוהו מוטציות גנטיות ספציפיות או גנים ספציפיים שמוטציות בהם יכולות לגרום להתפרצות של ההפרעה.

נראה גם כן כי ישנם הבדלים בין מוחות של אנשים הלוקים בהפרעה דו קוטבית לבין מוחות של אנשים שלא לוקים בהפרעה. ההבדלים באים לידי ביטוי בעיקר בזרימת הדם באזורים מסוימים במוח ובנפח החומר האפור במוח אך בדומה למחקר הגנטי של ההפרעה, גם המחקר של הפעילות המוחית בקרב הלוקים בהפרעה עדיין נמצא בחיתוליו.

מה הם התסמינים של מאניה דיפרסיה?

ההפרעה באה לידי ביטוי כאמור במעבר בין הקטבים של ספקטרום מצבי הרוח. הקצה הדיכאוני מאופיין למשל בחוסר אמונה בנוגע לעתיד טוב יותר, מצב רוח שפוף ואובדן עניין בפעילויות שבעבר הסבו הנאה רבה ואילו הקצה המאני מאופיין למשל במחשבות מהירות, תכניות גרנדיוזיות, תחושת ערך עצמי מופרזת, צורך מופחת בשינה ועוד.

התקופה שבה החולה ניחן במצב רוח מרומם נקראת אפיזודה מאנית ואילו התקופה שבה החולה סובל ממצב רוח ירוד ושפוף נקראת הפאזה הדיכאונית.

האפיזודות השונות יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים ובכמה דרגות חומרה ובנוסף קיימת שונות רבה מבחינת התדירות של הופעת האפיזודות. ישנם למשל חולים שיכולים להעביר מספר שנים ללא אפיזודה דיכאונית אחת בעוד שאחרים יכולים לסבול מארבע אפיזודות דיכאוניות בשנה אחת.

תסמינים שיכולים להעיד על אפיזודה מאנית הם למשל בזבוז כספים ללא הכרה או השקעה בפרויקטים קיקיוניים ללא מחשבה עמוקה, חוסר שקט, תחושה של לחץ לדבר ודיבור מהיר מאוד, שימוש בסמים, אלכוהול וכדורי שינה ועוד.

תסמינים שיכולים להעיד על אפיזודה דיכאונית הם למשל אובדן תיאבון, מחשבות תדירות על מוות או התאבדות, עצבות ניכרת במשך רוב שעות היממה ועוד.

אבחון מאניה דיפרסיה

חשוב להבין כי מאניה דיפרסיה הוא לא מונח מדויק מבחינה רפואית. ישנן כמה אבחנות הנכללות בקבוצת ההפרעות הביפולריות כמו לדוגמה הפרעה דו קוטבית I, הפרעה דו קוטבית II, ציקלותימיה ועוד. לכל אחת ואחת מהאבחנות האלו קיימים קריטריונים שונים. ההבדלים המשמעותיים בין האבחנות השונות באים לידי ביטוי במשך הופעת התסמינים, תדירות הופעת האפיזודות השונות, דרגת החומרה של האפיזודות ועוד.

אבחון של אפיזודה מאנית כולל שלושה עד ארבעה קריטריונים מתוך רשימת קריטריונים הכוללת למשל שיפוט לקוי, חוסר ריכוז ומרץ מוגבר. על הקריטריונים להיות נוכחים לפחות שבוע ימים ולגרום לפגיעה בתפקוד.

אבחון של אפיזודה דיכאונית מתבסס על קיום של לפחות חמישה קריטריונים מתוך רשימה בת תשעה קריטריונים הכוללת למשל תחושה של חוסר אונים, תחושה של ריקנות והאטה מוטורית. על מנת לאבחן אפיזודה דיכאונית, על הקריטריונים להתקיים במשך שבועיים לפחות במשך רוב שעות היום כמעט כל יום.

האבחנה של אפיזודה היפומאנית, הנחוצה לאבחון של ציקלותימיה למשל, מורכבת מקריטריונים המזכירים במידה רבה את הקריטריונים הנחוצים לאבחון של אפיזודה מאנית, רק שמידת החומרה שלהם פחותה ומשך הופעתם קצר יותר (ארבעה ימים בלבד במקום שבוע). האבחון מתבצע על ידי פסיכיאטר תוך הסתמכות על בדיקה קלינית, שיחה עם המטופל, שיחה עם בני משפחתו, חבריו או קולגות.

כיצד מטפלים במאניה דיפרסיה?

רוב החולים יכולים להגיע ליציבות מסוימת במצב הרוח ולהפחתה במידת החומרה של התסמינים באמצעות טיפול מתאים כשהאסטרטגיה הטיפולית בדרך כלל כוללת שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכותרפי. הטיפול במאניה דיפרסיה מתאפיין בדינמיות רבה מאוד ומצריך מעקב צמוד אחרי מצבו של המטופל.

כך לדוגמה הטיפול התרופתי משתנה בהתאם לאפיזודה שבה נמצא המטופל: אם המטופל סובל מאפיזודה מאנית, ייתכן כי ייעשה שימוש בתרופות אנטי אפילפטיות, בזמן האפיזודה הדיכאונית ייתכן כי ייעשה שימוש בנוגדי דיכאון ובין האפיזודות ייעשה שימוש בתרופות לייצוב מצב הרוח על מנת למנוע את התפרצות ההתקף המאני או הדיכאוני הבא.

ישנן מספר טכניקות טיפול פסיכולוגיות שנמצאו יעילות לטיפול בסובלים מהפרעה דו קוטבית כשבין היתר מדובר על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בין אישי וחברתי, תרפיה ממוקדת משפחה ועוד.