גיל ההתבגרות מלווה בלא מעט שינויים פיזיולוגיים וגם נפשיים, המהווים אתגר של ממש עבור בני הנוער הצעירים וגם עבור סביבתם הקרובה.
תנודות במצב הרוח בתקופה זו הן עניין שבשגרה והן תופעה מוכרת וידועה. יחד עם זאת, כשהן קיצוניות מאד – ממצב של אושר ושמחה למצב של דיכאון ועצבות רבה, הדבר מצריך פנייה למומחים לצורך קבלת מענה טיפולי מתאים.
רקע
בעוד שאצל מבוגרים קל מאד לזהות מצב של הפרעות במצב הרוח, אצל בני נוער הסיפור הוא אחר. שלא כמו מבוגרים, בני נוער מתקשים לדבר על תחושותיהם, על רגשותיהם, להבין ולהגדיר בצורה מדויקת מה הם מרגישים.
הפרעות במצב הרוח אצלם יכולות להעמיד אותם בפני מצבים אחרים לא נעימים, כמו דיכאון למשל, הפרעות חרדה, התנהגות שאיננה רצויה ואפילו שימוש בסמים ושתיית אלכוהול. מצבים אלה עשויים להימשך על פני פרק זמן ארוך מאד במידה ואינם מטופלים ובמקביל להשפיע על איכות חייו של המתבגר ועל היום יום שלו.
מדוע זה קורה
נכון להיום לא ברורה הסיבה המדויקת להפרעות במצב הרוח של בני הנוער, אולם חוקרים, הבוחנים את הנושא, סבורים שהעניין קשור לוויסות לקוי של הכימיקלים במוח, שהם אלה האחראיים על מצב הרוח. חוסר איזון כימי הוא אחת הסיבות להפרעות אלו, כשלכך גם עשויים להיות נלווים גורמים סביבתיים וגם מתח כרוני ולחצים רבים.
בעיות חברתיות, מוות של קרוב, גירושין במשפחה וגם קשיים כלכליים יכולים להיות זרז לכך. הפרעות במצב הרוח בקרב בני נוער יכולות להיות גם מסיבה גנטית. לבני נוער שהוריהם סובלים מהפרעה, ישנו סיכוי גבוה יותר לפתח אותה, בהשוואה לאחרים.
כיצד הן באות לידי ביטוי
הפרעות במצב הרוח בקרב מתבגרים יכולות לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות, ובעיקר כשהן מלוות בתסמיני דיכאון. בני נוער הסובלים מכך יחוו רגשות חוזרים ונשנים של עצב, תחושת אשמה, הם יאבדו עניין בפעילויות שגרמו להם הנאה, יתנקו מאנשים וחברים קרובים, יסבלו מהפרעות בשינה ויחוו שינויים בתיאבון (תיאבון יתר או חוסר תיאבון).
הפרעות מצב רוח בקרב מתבגרים באות גם לידי ביטוי בקשיי ריכוז, בקושי לקבל החלטות וגם במחשבות אובדניות. פעמים רבות יתלוננו בני נוער, המתמודדים עם הפרעות אלו, על כאבים פיזיים, כמו כאבי בטן או כאבי ראש וגם יתלוננו על עייפות רבה. ירידה באנרגיה היא תסמין נוסף לכך וגם קשיים בלימודים. הם יפגינו התנהגות מרדנית, עוינות, עצבנות ולעיתים גם תוקפנות רבה.
אז, מה עושים?
כשהוריו של המתבגר או אנשים המכירים אותו היטב מזהים מצב, המעיד על שינויים קיצוניים במצבי הרוח, ישנה סבירות רבה שמדובר בהפרעה של ממש ולא התנהגות האופיינית לגיל ההתבגרות. במקרה כזה חשוב לפנות לגורם טיפולי בהקדם, בין אם זה פסיכיאטר או פסיכולוג ילדים.
הטיפול המוצע במצבים כאלה ייקבע בהתאם למצבו הנקודתי של המתבגר ותוך התייחסות לסימפטומים השונים, הנלווים להפרעה. הטיפול המקובל כיום במקרים כאלה הוא פסיכותרפיה, שהוכח כטיפול יעיל מאד. מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המסייע לבני הנוער לשנות את תפיסתם המעוות, הן של עצמם והן של סביבתם. לצד אלה, מוצע גם טיפול משפחתי כולל, בו משתתפים גם הוריו של המתבגר ואחיו לעיתים.