דיכאון קליני

דיכאון קליני הוא מצב נפשי. זוהי הפרעת מצב רוח המאופיינת בתחושות עצב, אובדן, כעס או תסכול המפריעים לחיי היום יום במשך מספר שבועות או יותר.

הגורמים לדיכאון קליני

רופאים אינם יודעים את הסיבות המדויקות לדיכאון זה, אך מאמינים כי שינויים כימיים במוח אחראים למצב, העשוי להתרחש כתוצאה מבעיות בגנים או שהדיכאון מופעל כתוצאה מאירועים מלחיצים מסוימים. סביר יותר להניח שהגורם הוא שילוב של השניים.

צורות מסוימות של דיכאון קליני עוברות בתורשה, וסוגים אחרים מתרחשים גם אם לאדם אין היסטוריה משפחתית של המחלה, כך שלמעשה כל אחד יכול לפתח דיכאון, כולל ילדים ובני נוער.

דיכאון עלול להיגרם כתוצאה משימוש באלכוהול או סמים; מצביים רפואיים מסוימים כולל בעיות בבלוטת התריס, סרטן או כאבים כרוניים; תרופות מסוימות; בעיות שינה; ואירועים מלחיצים בחיים כגון מוות או מחלת אדם קרוב, גירושין, התעללות בילדות או הזנחה, בדידות, הנפוצה בקרב קשישים, פרידות ובעיות במערכות יחסים.

תסמיני דיכאון קליני

דיכאון קליני עשוי לשנות או לעוות את הדרך בה אדם תופס את עצמו, את חייו ואת סביבתו. לעיתים קרובות הוא רואה הכול באופן שלילי, וקשה לו לדמיין כי בעיה או מצב מסוים ניתנים לפתרון באופן חיובי.

תסמיני דיכאון קליני עשויים לכלול:

• תסיסה, חוסר שקט, עצבנות וכעס.
• הסתגרות או בידוד.
• עייפות וחוסר אנרגיה.
• תחושת חוסר תקווה וחוסר אונים, חוסר ערך, שנאה עצמית ואשמה.
• איבוד העניין או ההנאה בפעילויות שבעבר גרמו להנאה.
• שינוי פתאומי בתיאבון, כולל עלייה או ירידה במשקל.
• מחשבות על מוות או התאבדות.
• קשיי ריכוז.

• בעיות שינה או שינה מרובה מידי.

דיכאון בקרב בני נוער עשוי להיות קשה יותר לזיהוי. בעיות בלימודים, בעיות התנהגות או שימוש באלכוהול וסמים עשויים להוות סימנים. אם הדיכאון חמור ביותר, יתכן שאדם סובל מהזיות ומחשבות שווא. מצב זה נקרא דיכאון קליני עם מאפיינים פסיכוטיים.

בדיקות ותצפיות

הרופא ישאל אודות ההיסטוריה הרפואית והתסמינים. תשובות המטופל מסייעות לאבחון דיכאון וקביעת חומרתו. בדיקות דם ושתן ניתנות לביצוע על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים המאופיינים בתסמינים זהים לדיכאון קליני.

טיפול בדיכאון קליני

ניתן לטפל בדיכאון קליני עם תרופות, טיפול בדיבור או שילוב של השניים. אם המטופל חושב על התאבדות או שהדיכאון מפריע לו לתפקוד, יתכן שיהיה צורך בטיפול באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. אם לאחר הטיפול התסמינים מחמירים, יש להתייעץ עם הרופא לגבי שינוי בתכנית הטיפול.

טיפול תרופתי

תרופות נוגדות דיכאון משמשות לטיפול בדיכאון קליני. הן עובדות באמצעות השכבת הכימיקלים בחוח לרמות תקינות, ומקלות על התסמינים. אם אדם סובל ממחשבות שווא או הזיות, הרופא ימליץ על תרופות נוספות.

יש ליידע את הרופא לגבי כל התרופות האחרות הנצרכות, שכן תרופות מסוימות עשויות לשנות את האופן בו עובדות התרופות נוגדות הדיכאון. בנוסף, יש לאפשר את הזמן הדרוש להשפעת התרופות, והן עשויות להתחיל לפעול רק לאחר מספר שבועות. יש להמשיך לקחת אותן ולא להפסיק או לשנות את המינון מבלי להתייעץ עם הרופא.

יש להבין את תופעות הלוואי האפשריות, וכיצד ניתן להתמודד עימן. ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים צריכים להיות תחת מעקב הדוק להתנהגות אובדנית, זה נכון במיוחד בחודשים הראשונים לאחר תחילת הטיפול התרופתי לדיכאון קליני.

טיפול פסיכולוגי

זוהי שיטת טיפול בה ניתן לשוחח על הרגשות והמחשבות, כשהפסיכולוג מסייע למטופל ללמוד כיצד להתמודד עימם. סוגי טיפול פסיכולוגי כוללים:

טיפול התנהגותי קוגנטיבי – מלמד כיצד להילחם במחשבות שליליות. כיצד להיות מודע יותר לתסמינים וכיצד לזהות גירויים המחמירים את הדיכאון. ניתן אף ללמוד מיומנויות פתרון בעיות.

פסיכותרפיה – מסייעת להבנת הבעיות העלולות להיות מאחורי המחשבות והתחושות.

טיפול קבוצתי – במהלך מפגשים קבוצתיים אדם משתף את בעיותיו עם אחרים, ללמוד מניסיונם, ובעיקר לחוות תחושת הקלה הנובעת מהידיעה שהוא אינו לבד במצב זה.