אבחון מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה היא הפרעה פסיכיאטרית הנחשבת למאתגרת מאוד לאבחון כשלעיתים מאבחנים אותה בטעות כדיכאון. למעשה לפי מחקרים רבים שנערכו בתחום זה, האבחנה מתקבלת בממוצע באיחור של חמש עד עשר שנים אחרי פרוץ התסמינים הראשונים.

האבחנה מתבססת על מספר גורמים שיש לקחת בחשבון ומבוצעת בהסתמך על דיווח עצמי של הנבדק, דיווח של חבריו הקרובים, חבריו לעבודה או בני משפחתו ובדיקה פסיכיאטרית. במאמר שלפניכם נפרט אודות הקריטריונים המשמשים לאבחון של הפרעה דו קוטבית לפי ה – DSM-5.

לפני שנפתח בדברים חשוב לציין כי אחד השינויים המרכזיים שהוכנסו במהדורה האחרונה של המדריך הוא שכעת ההפרעה מופיעה תחת הקטגוריה "הפרעות ביפולריות והפרעות קשורות" בעוד שבמדריך הרביעי היא הופיעה תחת הקטגוריה "הפרעות מצב רוח".

מרכיבי ההפרעה הדו קוטבית

ההפרעה הדו קוטבית מורכבת ממספר אלמנטים מרכזיים כשבגדול מדובר על אפיזודה היפומאנית, אפיזודה דיכאונית ואפיזודה מאנית.

השילוב בין האלמנטים השונים, משך הנוכחות שלהם, תזמון ההתפרצות שלהם, מידת החומרה שלהם ועוד גורמים נוספים משפיעים על האבחנה הסופית ולפיכך על מנת להבין את ההבדלים בין תתי הסוגים של ההפרעה הדו קוטבית, תחילה נפרט אודות הקריטריונים המשמשים לאבחון של אפיזודה מאנית, אפיזודה היפו מאנית ואפיזודה דיכאונית.

הקריטריונים לאבחון אפיזודה מאנית

• מצב לא שגרתי המאופיין ברגזנות או באופוריה והתרוממות רוח למשך שבוע אחד לכל הפחות (במידה ומדובר בנבדק שנמצא באשפוז, משך הזמן שבו מצב הרוח הלא שגרתי נוכח, אינו רלוונטי). מצב הרוח מלווה ברמות אנרגיה גבוהות מהרגיל ובפעלתנות יתר.
• במהלך התקופה שבה מצב הרוח הלא שגרתי נוכח, מתקיימים לפחות שלושה מהתסמינים הבאים (ארבעה אם מצב הרוח מאופיין ברגזנות בלבד):
  • תחושת גדלות או הפרזה בערך העצמי.
  • ירידה משמעותית בצורך בשינה (טוען שמרגיש מסופק אפילו לאחר שלוש שעות שינה).
  • נטייה לדבר הרבה יותר מהרגיל ותחושת לחץ להמשיך לדבר.
  • מחשבות מהירות מאוד המתחלפות בזו אחר זו.
  • הדעת מוסחת בקלות רבה מאוד לגירויים שאינם רלוונטיים למרכז העניין.
  • עלייה בפעילויות מכוונות מטרה (בין היתר מדובר בפעילויות חברתיות, פעילויות שקשורות לעבודה או ללימודים ועוד) או אי שקט מוטורי.
  • מעורבות יתר בפעילויות מענגות שונות המתאפיינות בפוטנציאל גבוה לנזק מסוגים שונים (כמו לדוגמה השקעה גדולה של כסף בפרויקט קיקיוני, יציאה למסע קניות חסר מעצורים ועוד).
• הפגיעה במצב הרוח עד כדי כך חמורה שהיא גורמת להפרעה תפקודית ביחסים הבין אישיים, בעבודה ועוד או שהיא מלווה בתסמינים פסיכוטיים או שיש צורך לאשפז את הנבדק כדי שלא יזיק לעצמו או לסביבתו הקרובה. כמו כן התסמינים מהווים שינוי מהמצב הרגיל של הנבדק.
• התסמינים מהם סובל הנבדק לא קשורים למחלה פיזית כמו לדוגמה פעילות יתר של בלוטת התריס או לשימוש בתרופות או סמים.

הקריטריונים לאבחון אפיזודה היפומאנית

דרגה מתונה של מאניה נקראת בשפה המקצועית היפומאניה. הקריטריונים לאבחון של אפיזודה היפומאנית מזכירים מאוד את הקריטריונים המשמשים לאבחון של אפיזודה מאנית אך בכל זאת ישנם כמה הבדלים קטנים ביניהם.

ההבדלים העיקריים בין הקריטריונים המשמשים לאבחון אפיזודה מאנית לבין הקריטריונים המשמשים לאבחון של אפיזודה היפומאנית באים לידי ביטוי בעיקר בכך שהתסמינים של האפיזודה ההיפומאנית לא גורמים לפגיעה בתפקוד היומיומי.

כמו כן, ניתן לאבחן את האפיזודה ההיפומאנית גם אם התסמינים מופיעים במשך ארבעה ימים בלבד וזאת בניגוד לאבחון של אפיזודה מאנית המחייב שהתסמינים יופיעו במשך שבוע לפחות. בנוסף לכך, התסמינים של האפיזודה ההיפומאנית לא דורשים אשפוז ולא מלווים במצב פסיכוטי.

הקריטריונים לאבחון אפיזודה דיכאונית

להלן הקריטריונים לאבחון אפיזודה דיכאונית:

• מצב רוח ירוד ושפוף הבא לידי ביטוי בעיקר בתחושות של ריקנות, חרדה או עצבות.
• תחושות פסימיות וחוסר תקווה בנוגע לעתיד.
• תחושות של חוסר אונים, אשמה או חוסר חשיבות.
• אובדן עניין ואובדן הנאה בפעילויות שבעבר הסבו לנבדק הנאה.
• ירידה משמעותית ברמות האנרגיה, האטה מוטורית או תחושת עייפות.
• קושי לקבל החלטות, קשיי זיכרון וקשיי ריכוז.
• עצבנות או חוסר מנוחה.
• חוסר שינה או שינה מרובה.
• שינויים לא רצוניים במשקל ו/או שינויים בתיאבון.
• מחשבות על מוות או על התאבדות או ביצוע ניסיון התאבדות אחד לפחות.
• כאב כרוני או כל תסמין פיזי שלילי אחר שלא הופיע על רקע פציעה או מחלה פיזית.

האפיזודה הדיכאונית מאובחנת אם לפחות חמישה תסמינים מאלו שהוזכרו לעיל נמשכים במשך רוב שעות היום, כמעט מדי יום במשך שבועיים לכל הפחות.

השימוש בקריטריונים של האפיזודות השונות

עד כה פירטנו אודות הקריטריונים השונים המשמשים לאבחון של אפיזודה דיכאונית, היפומאנית או מאנית. כעת נפרט אודות האבחון של ההפרעות הביפולריות המרכזיות:

• Major Depressive Episode with mixed features– הפרעה זו אמנם לא נחשבת כהפרעה ביפולרית אך בכל זאת חשוב להזכיר אותה במאמר זה כיוון שהיא מוגדרת כאפיזודה דיכאונית הכוללת עד שלושה קריטריונים של מאניה. באותו האופן ניתן להשתמש במאפיין "with mixed feature" כאשר מתקיימת אפיזודה היפומאנית או מאנית עם תסמינים של אפיזודה דיכאונית שלא מספיקים בשביל לאבחן אפיזודה דיכאונית מלאה.
• Other Specified Bipolar and Related Disorder– היסטוריה של הפרעת דיכאון מג'ורי וקריטריונים תקפים של היפומאניה מלבד קריטריון הזמן (התסמינים מופיעים במשך פחות מארבעה ימים) או מעט מדי תסמינים של היפומאניה המתקיימים במשך יותר מארבעה ימים.
• Bipolar I Disorder– לפחות אפיזודה מאנית אחת עם או בלי קיום של אפיזודה דיכאונית.
• Bipolar II Disorder– לפחות אפיזודה היפומאנית אחת ולפחות אפיזודה דיכאונית אחת.
• Cyclothymia– הפרעה זו מהווה צורה מתונה יחסית של הפרעה ביפולרית. היא מאובחנת כאשר במשך שנתיים לפחות מתרחשות אפיזודות עם מרכיבים דיכאוניים ואפיזודות עם מרכיבים מאניים או היפומאניים לסירוגין.