היכולת לזהות טראומה רגשית השתנתה באופן קיצוני במהלך ההיסטוריה. עד לאחרונה, טראומה זו צוינה בגברים בלבד, לאחר השתתפותם במלחמות וחשיפתם לאסונות. תנועת הנשים בשנות השישים הרחיבה את הגדרת הטראומה הרגשית לנשים וילדים שעברו התעללות פיסית ומינית. כיום, בשל התגליות שבוצעו בשנות התשעים, הידועות כעשור של המוח, טראומה רגשית הרחיבה יותר את הגדרתה.
מחקר שנערך לאחרונה גילה כי טראומה נפשית עלולה לנבוע מאירועים נפוצים כגון תאונת דרכים, התפרקות מערכת יחסים משמעותית, חוויה משפילה או מאכזבת, גילוי מחלה מסכנת חיים, מצב השבתה או מצבים זהים אחרים. אירועים טראומטיים עשויים לגבות מחיר רגשי חמור על אדם הסובל מהם, גם אם האירוע לא גרם לנזק פיסי.
ללא קשר למקורה, טראומה רגשית מכילה שלושה מרכיבים משותפים הכוללים התרחשות בלתי צפויה של האירוע ; חוסר מוכנות נפשית לאירוע; וחוסר יכולת של האדם העובר את הטראומה, למנוע את התרחשותה.
לא המקרה עצמו הוא הקובע אם משהו טראומטי עבור מישהו, אלא ההתנסות באירוע. תגובת אדם לאירוע מסוים אינה צפויה, ואדם הרגיל להיות בשליטה על רגשות ואירועים, עשוי להיות מופתע לגלות כי אירוע כגון אובדן עבודה או תאונה, הוא חוויה כה מתישה עבורו.
הבנת מבנה המוח במצב טראומה
המוח בנוי משלושה חלקים עיקריים: קליפת המוח, שהיא המשטח החיצוני, האחראי על כישורי חשיבה גבוהים, כולל קליפת המוח הקדמית, שהיא החלק המפותח ביותר במוח; המערכת הלימבית, שהיא מרכז המוח, האחראי על התפתחות רגשות; וגזע המוח, האחראי על שליטה בתפקודי הישרדות בסיסיים.
הודות להתפתחות הטכנולוגית בתחום סריקת המוח, מדענים יכולים כיום לצפות במוח בפעולה. סריקות אלו מגלות כי טראומה משנה בעצם את מבנה ותפקוד המוח, בנקודה שבה קליפת המוח הקדמי, המוח הרגשי והמוח ההישרדותי מתכנסים.
ממצא משמעותי מגלה כי סריקות המוח בקרב אנשים הסובלים מבעיות במערכות יחסים, בעיות התפתחותיות, בעיות למידה ובעיות חברתיות הקשורות לאינטליגנציה רגשית, חושפים אי סדרים מבניים ותפקודיים הזהים להתרחשות הנובעת מהפרעה פוסט טראומטית.
הגורמים לטראומה רגשית
טראומה רגשית עשויה להיגרם כתוצאה מאירועים טראומטיים, הכוללים:
- אסונות טבע כגון רעידות אדמה, שריפות, או שיטפונות.
- תקיפה פיזית, כולל אונס, גילוי עריות, התעללות מינית, התעללות במשפחה.
- נזק גופני חמור.
- תאונות קשות, כגון תאונות דרכים או תרחישים אחרים בעלי השפעה חמורה.
- נפילות או פציעות ספורט.
- ניתוח, במיוחד ניתוח חירום, ובמיוחד כשהוא מבוצע עד גיל שלוש.
- טראומת לידה.
- מעורבות או חשיפה לאירועי אלימות.
- מוות פתאומי של אדם קרוב.
בנוסף, טראומה בילדות המשפיעה על המוח נגרמת כתוצאה מבעיות במערכות יחסים עם מטפל עיקרי, כגון במצבים בהם ילד הופרד בשלב מוקדם מאוד בחייו מהמטפל העיקרי. מצב זה עלול ליצור פגיעה לחוויית תגובות טראומטיות עתידיות.
תסמיני טראומה רגשית
תופעות או מצבים מסוימים נפוצים עשויים להתרחש בעקבות אירוע טראומטי. לעיתים התגובות עשויות להתעכב במשך חודשים או אף שנים לאחר האירוע. לעיתים קרובות, אנשים אפילו אינם משייכים בתחילה את התסמינים עם הטראומה. התסמינים העלולים לנבוע מטראומה שלא נפתרה מתבטאים בחוויות חיים מכריעות.
תסמינים רגשיים
- דיכאון, בכי לעיתים קרובות, ייאוש וחוסר תקווה
- חרדה כללית
- התקפי פאניקה
- התנהגויות כפייתיות
- תחושת חוסר שליטה
- עצבנות, כעס וטינה פתאומיים ללא התגרות
- חוסר תחושה רגשית
- נסיגה מהשגרה
- ניתוק מיחסים.
תסמינים פיזיים – אלו כוללים הפרעות אכילה; הפרעות שינה; הפרעות בתפקוד המיני; אנרגיה נמוכה; וכאבים כרוניים בלתי מוסברים.
תסמינים קוגנטיביים – אלו כוללים בעיות בזיכרון, במיוחד בזיכרונות הקשורים לטראומה; קושי בקבלת החלטות; ירידה בריכוז; תחושת הסחת דעת; תסמיני הפרעת קשב וריכוז.
תסמינים נוספים הקשורים לטראומה רגשית קשורים בדרך כלל עם אירוע מזרז חמור, כגון אסון טבע, חשיפה למלחמה, אונס, תקיפה, פשע אלים, התרסקות מכונית או מטוס, או התעללות בילדים. תסמינים קיצוניים עשויים להתרחש אף כתגובה מאוחרת לאירוע הטראומטי, וכוללים חוויה מחודשת של הטראומה; מחשבות פולשניות; פלאשבקים או סיוטים; הצפה פתאומית של רגשות או תמונות הקשורות לאירוע הטראומטי.
תסמיני שיתוק רגשי והימנעות
- שכחה.
- הימנעות ממצבים המזכירים את האירוע המקורי.
- ניתוק.
- דיכאון
- תחושות אשמה.
- תגובות יגון.
- תחושה קיצונית של "עמידה על המשמר".
- אובססיות לגבי מוות.