מאניה דפרסיה במהלך גיל ההתבגרות

הורים נוטים להתייחס ברצינות לשינויים רבים אותם עוברים ילדיהם ככל שהם גדלים, אך לעיתים קשה לדעת אם ילד רק עובר "שלב" או שהתנהגותו מצביעה על מצב רציני קריטי יותר. בעשור האחרון, גבר מספר הילדים המאובחנים עם מאניה דפרסיה, או הפרעה דו קוטבית. כיצד נדע אם הילד שלנו סובל מההפרעה הזו וזאת כי יש להבין את מהות האבחנה והשפעתה על הילד.

מהי מאניה דפרסיה?

הפרעה זו היא הפרעה מוחית הגורמת לשינויים חריגים ברמות מצב הרוח, האנרגיה והפעילות. היא עשויה אף להקשות על ביצוע משימות יומיומיות כגון יציאה לבית הספר או בילוי עם חברים. תסמיני ההפרעה עשויים להיות חמורים והם שונים מהעליות והמורדות הרגילות אותם עובר כל אדם במצב רוחו.

תסמיני מאניה דפרסיה עשויים לפגום במערכות יחסים, לגרום לירידה בלימודים ואף להתאבדות. אך ניתן לטפל בהפרעה ואנשים רבים הסובלים ממנה יכולים לנהל חיים מלאים ופוריים. התסמינים מתפתחים בדרך כלל בסוף שנות העשרה או שנות הבגרות המוקדמת, אך חלק מהאנשים חווים את התסמינים הראשונים בילדות. לפחות מחצית מהמקרים מתחילים לפני גיל 25.

הפרעה זו נוטה לעבור במשפחות, וילדים שיש להם הורה או אח עם מאניה דפרסיה, נמצאים בסיכון מוגבר של פי שש לפתח את המחלה בעצמם, בהשוואה לילדים ללא היסטוריה משפחתית של ההפרעה. יחד עם זאת, רוב הילדים עם היסטוריה משפחתית של ההפרעה, לא יפתחו אותה.

סימני ותסמיני מאניה דפרסיה בגיל ההתבגרות

בני נוער הסובלים ממצבים רגשיים חריגים בעוצמתם, המתרחשים בתקופות שונות וכוללים התקפי מצב רוח, המתבטאים בעליות ומורדות של מצבי רוח קיצוניים המלווים בשינויים קיצוניים ברמות האנרגיה, הפעילות, השינה וההתנהגות, סובלים ממאניה דפרסיה. כל התקף מצב רוח מייצב שינוי משמעותי במצב הרוח הרגיל והתנהגות המתבגר.

מצב של שמחה או ריגוש מופרז נקרא התקף מאניה. מצב של עוצב או חוסר תקווה נקרא התקף דיכאון. לעיתים, התקף מצב רוח כולל תסמינים של שני סוגי מצב הרוח. אנשים עם מאניה דפרסיה עשויים אף להיות קצרי רוח באופן מוגזם ועצבניים במהלך כל התקף.

תסמיני ההפרעה כוללים:

בהתקף מאניה

• מצב רוח טיפשי מידי או שמח באופן יוצא דופן.
• מזג אופי קצר רוח ועצבנות יוצאת דופן.
• חוסר שינה, ללא תחושת עייפות.
• דיבור מוגבר ותאוצת מחשבות.
• קושי בריכוז או בתשומת לב, שיחה קופצנית מנושא אחד למשנהו באופן יוצא דופן.
• דיבור וחשיבה על מין בתדירות גבוהה מהרגיל.
• התנהגות מסוכנת לעיתים קרובות, חיפושי הנאות וריגושים וביצוע יותר פעילויות מהרגיל.

בהתקף דפרסיה

• מצב רוח עצוב הנמשך זמן רב.
• חוסר עניין בפעילויות שבעבר נחשבו למהנות.
• תחושת חוסר ערך או אשמה.
• תלונות על כאבים לעיתים קרובות, כגון כאבי ראש, כאבי בטן וכאבי שרירים.
• אכילה מרובה יותר או פחותה מהרגיל, וצבירת משקל רב או ירידה משמעותית במשקל.
• שינה מופחתת או שנת יתר, במצב שלא נראה כמותו בעבר.
• איבוד אנרגיה.
• מחשבות חוזרות ונשנות אודות מוות או התאבדות.

כל מתבגר מפגין חלק מתסמינים אלו לעיתים, כחלק נורמאלי מתהליך הגדילה שלו, ושינויים אלו ברמות סבירות, אינם ניתנים לאבחנת מאניה דפרסיה. תסמיני ההפרעה אינם אוהבים שינויים נורמאליים במצב הרוח והאנרגיה, המאפיינים את כלל האנשים.

מתבגר המאובחן עם ההפרעה, חווה תסמינים קיצוניים יותר הנוטים להימשך רוב שעות היום, כמעט מידי יום, למשך שבוע לפחות. בנוסף, התקפי דיכאון או מאניה כוללים מצבי רוח השונים מאוד ממצב רוח נורמאלי של ילד. לעיתים, התסמינים כה חמורים, עד שיש לקבל טיפול בבית חולים.

הטיפולים המוצעים למתבגרים עם מאניה דפרסיה

נכון להיום, לא קיימת תרופה להפרעה זו. יחד עם זאת, טיפול תרופתי, פסיכותרפיה או שילוב של השניים, מסייעים להתאוששות ומונעים התקפים עתידיים. טיפול במתבגרים הסובלים ממאניה דפרסיה מתבסס על המידע הקיים לטיפול במבוגרים עם הפרעה זו.

טיפול תרופתי

טרם תחילת הטיפול, הרופא בוחן את הבריאות הגופנית והנפשית של המתבגר וקובע בהתאם את סוג התרופות המתאימות, ומינונן. קיים צורך בבדיקות מעקב קבועות על מנת לעקוב אחר התקדמות הטיפול ותופעות הלוואי. רוב הילדים עם מאניה דפרסיה צריכים לקבל טיפול תרופתי ארוך טווח או אפילו לכל החיים, כשיטה הטובה ביותר להתמודד עם התסמינים ולמנוע את הישנותם או החמרתם.

פסיכותרפיה

בנוסף לטיפול התרופתי, פסיכותרפיה נחשבת לטיפול יעיל בהפרעה זו, והיא נקבעת בדרך כלל בשילוב עם התרופות. מחקרים מראים כי הטיפול מעניק תמיכה, חינוך והכוונה למתבגרים הסובלים ממאניה דפרסיה, כמו גם לבני משפחותיהם. פסיכותרפיה מסייעת לילדים להמשיך לצרוך את התרופות על מנת לשמור על בריאותם ולמנוע את הישנות ההתקפים.