הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מחלה כרונית מתישה, הנחשבת למצב בריאות נפש המאופיין במחשבות חוזרות מצערות, פולשניות, אובססיביות, והתנהגות גופנית או נפשית כפייתית.

הפרעה זו היא תופעה שכיחה יחסית בילדים ובמבוגרים, ומזוהית עם מגוון נרחב של לקויות תפקוד. היא משפיע באופן משמעותי על החיים מבחינה חברתית ותעסוקתית.

מהי הפרעה טורדנית כפייתית?

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע בשנת 2001 שההערכה היא שבשנת 2000, הפרעה זו הייתה בין עשרים הסיבות הראשונות לנכות נפשית הקשורה למחלה ברחבי העולם, בקרב אנשים בגילאי 15-44, וכי הפרעה טורדנית כפייתית נמצאה במקום הרביעי בין רוב מחלות הנפש הנפוצות לאחר פוביות, שימוש בסמים ודיכאון מג'ורי.

הפרעה זו מתחילה בילדות, לנפוצה יותר בקרב בנים מאשר בנות, ובהמשך משפיעה יותר על נשים מאשר גברים. נוכחות האובססיות היא המבדילה הפרעה טורדנית כפייתית ממצבים אחרים. האובססיות גורמות למצוקה משמעותית, נמשכות זמן רב, ומפריעות לתפקוד הנורמאלי של הסובל מהן.

הגורמים להפרעה טורדנית כפייתית

למרות שפע המחקר, הגורמים המדויקים להפרעה זו לא זוהו, אך היא נחשבת למצב הנובע מהפרעה נוירולוגית. מחקרי הדמיה מראים כי המוח מתפקד באופן שונה בקרב אנשים עם ההפרעה. חריגות מוחיות או חוסר איזון נוירוטרנסמיטרים, כולל סרוטונין, דופמין או גלוטמין, מעורבים בהתפתחות הפרעה זו.

אצל חלק מהאנשים, הפרעה טורדנית כפייתית עשויה להיות מופעלת על ידי שילוב גנטיקה, הפרעות נוירולוגיות, התנהגותיות, וגורמים סביבתיים.

5 סימנים לאפיון הפרעה טורדנית כפייתית:

אנשים עם הפרעה זו סובלים ממחשבות ודאגות מוגזמות המנחות אותם להתנהג בטקסים אובססיביים חוזרים מתוך ניסיון להקל על פחדיהם או להעלים את הפחד והחרדה. אדם עם הפרעה טורדנית כפייתית מפגין בדרך כלל את ההתנהגויות הבאות:

1. מחשבות חוזרות ונשנות – כגון תמונות נפשיות או דחפים בהם אינו מסוגל לשלוט.

2. חוסר מודעות להשפעת המחשבות והרגשות הפולשניים – הוא סבור שהתנהגותו הגיונית לחלוטין.

3. המשך ההתנהגות הכפייתית בדפוסים חוזרים – למרות הטרדה שהיא גורמת. הטקסים האובססיביים מספקים לו רגיעה ונחמה, למרות שהוא מודע לחוסר ההיגיון של פעולותיו.

4. תחושות לא נעימות – כגון פחד, גועל, ספק או תחושה שהדברים צריכים להתבצע בדרך שהוא קבע, כי זוהי הדרך היחידה הנכונה לביצוע פעולות.

5. השקעת זמן ממושך באובססיות – למרות הפרעתן לפעילויות אישיות, חברתיות ומקצועיות.

תסמינים נפוצים של הפרעה טורדנית כפייתית

תסמינים מוקדמים של הפרעה זו נוכחים בדרך כלל אצל ילדים ובני נוער, כשהמחלה מתחילה להחמיר בהדרגה עם הגיל. התסמינים עשויים להיות קלים או חמורים, כשחלק מהאנשים חווים מחשבות אובססיביות בלבד, מבלי להפגין התנהגות כפייתית.

אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית מסתירים בהצלחה את תסמיניהם בשל המבוכה או הסטיגמה. אך בני משפחה וחברים יכולים להבחין בתסמינים.

אבחון ובדיקות

האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית קובעת שהקריטריונים לאבחון הפרעה טורדנית כפייתית כוללים:

נוכחות אובססיות – במשך חצי שנה רצופה.

האובססיות וההתנהגויות הכפייתיות גורמות למצוקה קלינית משמעותית – או לפגיעה בתחומים חברתיים ותעסוקתיים, או בתחומי תפקוד אחרים.

התסמינים הכפייתיים אינם נובעים מהשפעות אחרות – כגון צריכת חומרים המשפיעים על המוח כמו שימוש בסמים או תרופות.

שלילת גורמים נפשיים אחרים – לא ניתן להסביר טוב יותר את ההפרעה על ידי מצב נפשי אחר.

אם מתקיימים קריטריונים אלו, נקבעת אבחנת הפרעה טורדנית כפייתית. פסיכיאטר מבצע את האבחנה תוך הבדלת ההפרעה ממספר הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות כגון דיכאון וחרדה, המאופיינות בתכונות זהות להפרעה זו ועשויות להתרחש לצידה.

טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית

אם לא מטפלים בהפרעה זו, היא מתפתחת למצב כרוני עם התקפים הכוללים תסמינים חמורים שאינם משתפרים. עם הטיפול, ניתן להשיג הפוגה בתסמינים בשיעור של עשרים אחוזים לפחות. אך בסביבות ארבעים אחוזים מהאנשים שפיתחו הפרעה טורדנית כפייתית בילדות וחוו נסיגה בתסמינים, פיתחו אותה שוב עם הבגרות המוקדמת.

הטיפול בהפרעה תלוי בחומרת השפעת התסמינים על יכולת האדם לתפקד. קו הטיפול הראשון כולל טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT); מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ושילוב שתי הגישות.