על פי הגישה הפסיכולוגית, חרדה הינה מצב של מצוקה נפשית המלווה בתסמינים נפשיים ופיזיים. נהוג לזהות חרדה כמקושרת למצב סכנה או לחץ, והיא משפיעה על התפקוד התקין של האדם.
בשל הצורך העצום לבידול עצמי למול השתלבות בחברה, כמו גם הדרישה הסביבתית מהנער המתבגר לעמוד בדרישות מסוימות (ציונים בבית הספר למשל), אפשר לזהות בגילאי ההתבגרות פוטנציאל עצום לתופעות חרדתיות וחרדה כללית.
חשוב לזהות מצבים אלו אצל בני נוער, להעלות אותם על סדר היום וכאשר ישנו צורך גם להפנות לטיפול. חרדה אשר נותרת ללא טיפול לאורך תקופת זמן ממושכת, עלולה לפגוע הן במובן הפיזי והן הנפשי בנער המתבגר.
אומנם החרדה יכולה להוות אינדיקציה משמעותית בקליניקה הטיפולית לדבר מה קונקרטי, אך אם המצב מוזנח ייתכנו תופעות נוספות, חמורות יותר והחרדה עלולה רק להתחזק.
הסיבות לחרדה בקרב בני נוער
בני נוער עומדים תחת לחץ מתמיד מהסביבה. כיצד להתמודד עם לחצים אלו, זוהי החלטתו של המתבגר – מודעת או שלא, והיא תלויה פעמים רבות גם באישיותו. כל אדם מתמודד עם לחץ באופן שונה, אך אנו יודעים כי בגילאי ההתבגרות מופעלים על הנער הצעיר לחצים שונים, מבפנים ומבחוץ, וזו אולי הפעם הראשונה בחייו אשר בה לחצים כה משמעותיים עומדים לפניו בכזו עוצמה.
בגילאים אלו, הנוער צריך להתמודד עם הצורך הפנימי העמוק לעצב את התנהלותם האינדיבידואלית בעולם. לבדל עצמם במשפחה, לפתח את מה שהם אוהבים בדרכם ולבדם ולהתמודד עם מצבים חברתיים סבוכים. מצבים מורכבים כגון: אהבה, כישלון, שאיפות אישיות, קבלה חברתית, ועוד. בשל אופייה של מערכת החינוך השואפת למצוינות מבחינת הישגים, מופעלים במקביל לחצים רבים על הנוער הקשורים בהישגיות זו – מבחנים, בגרויות, ועוד.
תחת בחינה מתמדת, ולצד הצורך להתבלט באופן ייחודי ונפרד מהתא המשפחתי, בני הנוער נדרשים להתמודד עם לחצים שונים ומגוונים. חלקם צולחים זאת באופן מוצלח יחסית, ללא שום קשר למקובלות חברתית או לא, וחלקם מתמודדים מול קשיים עצומים אשר מהווים עבורם מכשול ממשי. ישנו קשר בין האופן האישי בו הנער מתמודד עם לחצים אלו לבין אי-התמודדות או אי-יכולת להתמודד. אז מופיעות תופעות נפשיות שונות, כגון חרדה.
זו גם הסיבה למצבים של חרדת מבחנים, למשל, אשר בה הנער אינו מסוגל להתמודד מול חששותיו אל מול המבחן. הנער חווה רגשות כגון: פחד להיכשל, עייפות מלהיות תחת זכוכית מגדלת בוחנת, הצורך לחופש ושחרור מהמסגרות, וכדומה. כאשר חרדה כזו הינה עצומה, הנער יכול לחפש מפלט בדרכים אחרות, כמו לברוח מהמבחן. במקרים חריגים יש קריסה אל תוך המצב החרדתי. כמובן שהסיבות לחרדה אינן חייבות להיות מבחן, אלא גם יכולות להיות קשורות בסיטואציה בבית, בבית הספר, מצב חברתי, ועוד.
כיצד לזהות חרדה
בגישה הפסיכואנליטית, מקשרים חרדה אל דבר מה ממשי. במילים אחרות, כאשר מופיעה חרדה זוהי אינדיקציה לכך שישנו משהו קריטי המקושר אל החרדה עצמה. החרדה אינה משקרת, בניגוד לתסמינים אחרים, היא מצביעה על דבר מה קונקרטי. משום כך, התסמינים המלווים את החרדה הינם חשובים ביותר ויש להבחין בהם בהקשרם. בין התסמינים הפיזיים השונים יכולים להופיע הקאות, כאבי בטן, הזעה, בעיות שינה (יתר או חוסר), דופק מואץ, כאבים בחזה, ועוד.
תסמינים פיזיים לבדם אינם בהכרח מעידים על חרדה, ולרוב רואים שינוי מהותי בהתנהגות. ממצבים של התנתקות, שתיקה, חוסר תקשורת, או הסתגרות, עד למצבים של כעס, אגרסיביות, התפרצויות, הפרעות אכילה, ועוד.
עם זאת, גם התנהגויות שונות לבדן אינן בהכרח מעידות על חרדה. הן יכולות להתקשר עם תופעות נפשיות שונות, או גם להיות אבחנה שגויה אם אין הן מלוות בהסבר המעיד על חרדה.
נער הסובל מחרדה יבטא זאת, בנוסף לתסמינים שהוזכרו, גם באופנים הקשורים בתפיסת העצמי שלו ובמחשבות חרדתיות. הוא ייטה לכיוון השלילי, יחווה חוסר מוצלחות וכישלון, אי-יכולת להתמודד, הוא יחוש מאכזב או יבטא אכזבה עצמית וכדומה. ייתכנו גם מחשבות שונות באופנים של פחד ובריחה מהסיטואציה המוטענת בחרדה.
טיפול בחרדה אצל בני נוער
הגישה ההתנהגותית מתייחסת אל חרדה כתופעה שאפשר להתמודד עמה במובן התנהגותי. יושם דגש על הדרכים להתמודדות עם החרדה, פיתוח מיומנויות נפשיות ופיזיות, הכרה בהצלחות והתמודדות עם כישלונות. גישה זו יעילה לטווח הקצר, אך לא תמיד ניתן להתמודד באופן זה עם שורש הבעיה עצמה – הטיפול הוא בחרדה, לא בדבר אשר היא מהווה אינדיקציה עבורו.
בגישה הפסיכואנליטית למשל, החרדה היא רק קצה חוט דרכו אפשר להגיע אל דבר מה מהותי יותר, אשר בגינו מופיעה החרדה. כך ניתן ללמוד על הנער, על הקשיים המהותיים המלווים אותו לאורך הדרך, ואשר החרדה מהווה את הסימפטום הנקודתי הנראה לעין לקשיים אלו. דרך החרדה, ניתן לאפשר לנער להתמודד לא רק עם הסיטואציה הקונקרטית, אלא גם עם האופן שבו הוא מתמודד באופן כללי.