קלונקס (Clonazepam) שייך למשפחת תרופות המכונות בנזודיאזפינים . בנזודיאזפינים הן תרופות המסייעות להקלה על עצבנות, מתח, תסמיני חרדה, וסוגים אחרים התקפים על ידי האטת מערכת העצבים המרכזית, וכלל יש להם השפעה מרגיעה ומרדימה.
בארצות הברית, clonazepam נמכר תחת שם המותג Klonopin.והוא משמש לבד או בשילוב תרופות אחרות לטיפול בהפרעות עוויתיות כגון אפילפסיה. כמו כן, הוא יכול להינתן בעת התקפות חרדה בלתי צפויות ובעיתות פחד מפני הישנות. הוא עובר מטבוליזם בכבד למטבוליטים פעילים, אשר מופרשים בעיקר בשתן.
בדרך כלל, מתן קלונקס נעשה עד שלוש פעמים ביום, כאשר תחילת ההשפעה מתרחשת עד כשעה מרגע לקיחת הכדור. יש להיזהר ממתן יתר של קלונקס מחשש לבלבול, תרדמה ואובדן הכרה. במקרים של מינון יתר, יש לפנות לטיפול רפואי באופן המהיר ביותר.
למי ומתי נועד?
קלונקס הינו חלק ממשפחת הבנזודיאזפינים. תרופות ממשפחה זו חוסמים את ההשפעה של כימיקל מסוים המעורב בהעברת דחפים עצביים למוח, ולכן מקטינים את רמת ההתרגשות של תאי העצב. בקרב חולים אשר חווים חרדה חברתית, טיפול עם clonazepam מפחית את שיעורי הדיכאון. שימוש בקלונקס עבור פוביה חברתית אינו מאושר על ידי FDA, למרות שהוא ניתן לצורך כך.
עבור הפרעת חרדה, המינון המומלץ הראשוני הוא 0.25 מ"ג פעמיים ביום. מנה זו יכולה להיות מוגברת כל שלושה ימים במרווחים של 0.125-.25 מ"ג. מינון היעד עבור הפרעת חרדה הוא 1.0 מ"ג ליום, אם כי יהיו אנשים רבים אשר יוכלו להסתפק ברמה נמוכה מכך. את התרופה יש להפסיק בהדרגה, על פי הוראת רופא, מחשש לתסמיני גמילה אשר עלולים להופיע.
תופעות לוואי ואזהרות
בדומה לתרופות אחרות גם קלונקס עלול לגרום לתופעות לוואי שונות, כאשר השכיחות שבהן כוללות חרדה, עליה בקצב הלב, רעד, תחושה רעה, בעיות התנהגות, חוסר תיאום שרירים, הזיות או בלבול חמור, תגובה אלרגית (קשיי נשימה, חנק בגרון, נפיחות), הצהבה של העור או העיניים.
חשוב לשקול טיפול ארוך טווח בקלונקס בקרב ילדים מכיוון שישנו חשש מפני השפעות שליליות על ההתפתחות הגופנית והנפשית בילדות. במקרה של מספר סוגי התקפות, קלונקס עלול להגדיל את האפשרות והסיכון להתקף אפילפטי, ולכן יש ליידע את הרופא במקרה זה.
התקפים נוספים עלולים להתפרץ בעת שתיית אלכוהול, מכיוון שהאלכוהול עלול להגביר את השפעות התרופה על מערכת העצבים. לפעמים, מפתחים המטופלים סבילות לתרופה, כך שההשפעה המיטיבה תושג רק במינונים גבוהים יותר. לשם העלאת המינון, יש להתייעץ עם הרופא בכדי לבדוק אפשרות זו.
אזהרות בשימוש ארוך טווח
קלונקס חייב להילקח רק לאחר מתן מרשם מרופא. הוא עלול להגדיל א הסיכון לנפילות ושברים עקב בעיות קורדינציה, טשטוש והירדמות. בדרך כלל, לקיחת קלונקס מחייבת מעקב רפואי, על מנת לבדוק את יעילותו והשפעתו על הפרט, ולמנוע התמכרות או תלות בתרופה. המעקב הרפואי יכלול בדיקות דם ותפקודי כבד בנוסף לראיון והתרשמות אישית מהמטופל. שימוש ארוך טווח עלול לגרום לשינוי התנהגותי ועליה במחשבות וההתנהגויות האובדניות.
בתרופה זו אין להשתמש בקרב נשים בהריון או מניקות, מחשש כי החומר הפעיל יעבור לעובר או לתינוק. כמו כן, יש לשים לב כי לא קיימת אלרגיה לאחד מהמרכיבים הפעילים בתרופה, או אם קיימת היסטוריה רפואית של מחלת כבד, גלאוקומה או מחלות בדרכי הנשימה (כמו הפסקות נשימה בשינה). יש הממליצים על הפסקת נהיגה מחשש להירדמות ותחושות טשטוש בעת הנהיגה. מעבר לכך, בכל מקרה של צורך בתרופות נוספות, יש לבדוק את האינטראקציה הפוטנציאלית עם תרופה זו על מנת למנוע תופעות לוואי נוספות.