אבחון דיכאון הוא תהליך מורכב שמטרתו לקבוע האם הנבדק אכן סובל מדיכאון, אך בנוסף מטרת האבחון היא לשלול גורמים מסוימים שהיו יכולים לגרום לתסמינים השונים מהם סובל המטופל (כמו לדוגמה ירידה בפעילות בלוטת התריס), לאבחן את סוג הדיכאון הספציפי ממנו סובל הנבדק, להעריך את רמת החומרה של הדיכאון ולאפיין את התסמינים הספציפיים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי.
שני המדריכים העיקריים המספקים הנחיות לקביעת האבחנה הם ספר האבחנות הבינלאומי (ICD-10) והמדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות (DSM-V).
אבחון לפי ה- DSM-V
לפי המדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות יש לאבחן חמישה תסמינים לפחות מהרשימה הבאה:
- ירידה בהנאה ובעניין ברוב פעילויות היומיום (anhedonia או אי נהנתנות).
- תגובות רגשיות דיכאוניות ומצב רוח ירוד במשך רוב היום כמעט מדי יום.
- הערות או מחשבות אובדניות.
- תחושה של חוסר תקווה לגבי העתיד, אשמה, חוסר ישע ותחושת חוסר ערך.
- אפתיות, חוסר שקט פסיכומוטורי או רגישות יתר.
- קשיי ריכוז ואי שקט.
- אובדן כוחות וחולשה.
- חוסר תיאבון עם ירידה במשקל או בלי ירידה במשקל.
- שינויים משמעותיים בהרגלי השינה שיכולים לבוא לידי ביטוי בעודף שינה או בחוסר שינה.
התסמינים צריכים לכלול את שני התסמינים הראשונים ברשימה זו ועל הנבדק לסבול מהתסמינים במשך שבועיים ברציפות לפחות.
במהלך האבחון הארוך, יש לוודא כי התסמינים לא נגרמו כתוצאה ממוות של אדם קרוב שהתרחש בעת האחרונה, מנטילת סמים מסוימים או תרופות מסוימות, שלא נגרם על רקע של מצב רפואי מאובחן ועוד. כמו כן יש לוודא כי התסמינים גורמים לפגיעה בתפקוד ולמצוקה.
אבחון לפי ה- ICD-10
האבחון לפי ה- ICD-10 מבוסס גם כן על ההסתמנות הקלינית של הדיכאון ועל קיום התסמינים במשך שבועיים לפחות. להלן חלק מהתסמינים כפי שהם מופיעים ב- ICD-10:
- אובדן החשק המיני.
- אובדן משקל או תיאבון.
- קשיי ריכוז.
- חוסר עניין והנאה.
- מצב רוח ירוד שלא קשור לנסיבות חיצוניות.
- עייפות משמעותית שמופיעה אפילו לאחר מאמץ קל.
- האטה משמעותית בתפקודים הפסיכומוטוריים.
- יקיצה מוקדמת מהרגיל.
- תחושה של חוסר ערך עצמי.
- הפרעות שינה.
תתי סוגים של דיכאון
במדינת ישראל נהוג לאבחן הפרעות פסיכיאטריות לפי ה- DSM-V ולפיכך ברצוננו להרחיב בעיקר בנוגע לסוגי הדיכאון המוזכרים במדריך זה. ובכן, חשוב להבחין לפי המדריך בין חמישה תתי סוגים של דיכאון להלן:
- Melancholic depression.
- Atypical depression.
- Catatonic depression.
- Postpartum depression.
- Seasonal affective depression.
כל אחד מתתי הסוגים שהוזכרו לעיל מאובחן באמצעות קריטריונים שונים במקצת ומאופיין בתסמינים שונים במקצת. בהתאם לכך, גם ההתייחסות הטיפולית שונה וחשוב לתת על כך את הדעת עוד בשלב האבחון.
אבחנה מבדלת
על מנת לאשש את האבחנה של הפרעת דיכאון מג'ורי, יש לבצע אבחנה מבדלת בינה לבין אבחנות אחרות המזכירות אותה בהסתמנות הקלינית שלהן. הכוונה היא לדיסתמיה, הפרעת הסתגלות עם דיכאון והפרעה דו קוטבית.
דיסתמיה היא הפרעה הבאה לידי ביטוי במצב רוח מדוכדך וירוד במשך שנתיים באופן כמעט יומיומי, הפרעת הסתגלות עם דיכאון היא הפרעת מצב רוח המופיעה בתגובה לאירוע ברור שתוצאותיו הקליניות לא עונות להגדרה של דיכאון מג'ורי ואילו הפרעה דו קוטבית היא הפרעה פסיכיאטרית שבה האדם נע בין הפאזה הדיכאונית לפאזה המאנית.
בנוסף יש לשלול כפי שציינו הפרעות פסיכיאטריות אחרות בדגש על דיכאון כתוצאה משימוש בחומרים ממכרים, כתוצאה ממצב גופני ירוד או שימוש בתרופות.