אכילת יתר כפייתית

אכילת יתר כפייתית מתבטאת באכילה בולמוסית מוגזמת ללא הקאות כפי שקורה עם בולימיה. הפרעה זו עשויה להתרחש מעצמה או להתלוות להפרעות או מצבים אחרים כגון הפרעת פרדר וילי או נגע של בלוטת ההיפותלמוס.

הפרעת אכילת יתר כפייתית עשויה לעודד התפתחות לחץ דם גבוה, השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. אפשרויות הטיפול תלויות בגורם להפרעה.

מהי אכילת יתר כפייתית?

אדם עם הפרעה זו מרגיש שהוא חייב לאכול יותר מדי. הוא צורך כמויות עצומות של מזון, גם כשאינו רעב. אכלני יתר כפייתיים מאמינים שאין להם כל יכולת שליטה על הרגלי האכילה שלהם.

לאחר התקף זלילה, אדם עם הפרעה זו חש גועל ואשמה. תחושה זו של כשלון עצמי עשויה להוות חלק מבעיה בסיסית, כגון חרדה או דיכאון, העשויות לגרום להפרעה או להחמיר אותה.

אנשים שאוכלים יותר כמויות מוגזמות מדי פעם, במיוחד בחופש או חגיגות, אינם סובלים מהפרעת אכילת יתר כפייתית. המצב הופך להפרעה כאשר הזלילה מתרחשת באופן קבוע ואפופה בושה וסודיות. אכלן יתר כפייתי נבוך ביותר לגבי הרגלי האכילה שלו ונודר שלא לשוב על מעשיו, אך הדחף הכפייתי כה חזק, עד שהוא אינו מסגל להתנגד להתקף הזלילה.

גורמי סיכון להפרעת אכילת יתר כפייתית

מומחים אינם בטוחים עד כמה נפוצה הפרעה זו, שכן אכלני יתר כפייתיים נוטים לשמור על חשאיות, וגם ההגדרה המדויקת של ההפרעה נוטה להשתנות מאדם לאדם. הם סבורים שההפרעה נפוצה יותר בקרב שים מאשר בקרב גברים.

גורמי הסיכון להפרעת אכילת יתר כפייתית הם:

גיל – למרות שאנשים בכל גיל עשויים להיות מושפעים מההפרעה, היא מתרחשת באחוזים גבוהים יותר בקרב מבוגרים בגילאי ארבעים וחמישים.

הפרעות אכילה אחרות – חולים עם הפרעות אכילה אחרות, בעבר או בהווה, כגון אנורקסיה או בולימיה, נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפתח הפרעת אכילת יתר כפייתית.

דיאטה – מומחים מסבירים שדיאטה היא גורם סיכון לבולימיה ואנורקסיה, אך חלק מהאנשים עם הפרעת אכילת יתר כפייתית אינם עוסקים בדיאטות חמורות או מרובות, בעוד שלאחרים יש היסטוריה של דיאטות מרובות. נדרשים מחקרים נוספים בתחום זה.

בעיות פסיכולוגיות – אנשים עם הפרעת אכילת יתר כפייתית אוכלים בבולמוס ומרגישים שאין להם יכולת שליטה על האכילה שלהם. אחוז גבוה יותר של אנשים עם הפרעה זו סובלים מבעיות התמודדות עם מצבי לחץ, חרדה, כעס, עצב, שעמום ודאגה. מדענים משערים כי יתכן שהפרעה זו קשורה לדיכאון.

התעללות מינית – חלק מהאנשים עם הפרעה זו עברו התעללות מינית או טראומה מינית בצעירותם.

ציפיות חברתיות – מדענים סבורים שהאובססיה של התקשורת עם צורת הגוף, המראה והמשקל עשויה להיות גורם גירוי להפרעת אכילת יתר כפייתית.

ביולוגיה – התפתחות הפרעה זו עשויה להיות קשורה לפגיעות ביולוגית ומעורבות גנים וחומרים כימיים במוח. המחקר הנוכחי מתבונן על האופן בו ויסות תחושת הרעב של מערכת העצבים המרכזית עשוי להשפיע על הרגלי האכילה של אנשים. בנוסף, ליקויים בתפקודי בטן עשויים להיות הגורמים להפרעה.

סוגי מקצועות – מספר עדויות מדעיות קובעות שאחוז גבוה יותר של ספורטאים ודוגמנים משני המינים סובלים יותר מהפרעת אכילת יתר כפייתית בהשוואה לאנשים במקצועות אחרים. למרות שראה אף שאנשים שעובדים בחברות קייטרינג עשויים להיות רגישים להפרעה זו. לכן נדרשים מחקרים נוספים.

תסמיני הפרעת אכילת יתר כפייתית

אנשים עם הפרעה זו אוכלים כמויות עצומות של מזון בתדירות גבוהה. במקרים מסוימים, הם צורכים בין עשרת אלפים לעשרים אלף קלוריות בהתקף זלילה אחד.

במקרים רבים של הפרעת אכילת יתר כפייתית, לא קיימים תסמינים או סימנים ברורים. השלכות ההפרעה והתסמינים האפשריים עשויים לכלול:

עלייה במשקל – הסימן העיקרי להפרעת אכילת יתר כפייתית. אנשים רבים עם הפרעה זו סובלים מעודף משקל מוגזם.

בעיות פסיכולוגיות – בעיות אלו עשויות להיות קיימות בהווה או להתרחש כתוצאה מההפרעה. הן כוללות דיכאון; התקפי חרדה; חוסר מיקוד; וייאוש.

הפרעת אכילת יתר כפייתית מתבטאת במצבים הבאים:

• תקופות שבהן מתרחשת צריכת כמויות עצומות של מזון.
• אכילה גם לאחר תחושת מלאות.
• אכילה מהירה במהלך התקף זלילה.
• תחושה שהתנהגות האכילה בלתי נשלטת.
• דיאטות מוגזמות.
• אכילה לבד לעיתים קרובות.
• החבאת מזון.
• הסתרת מיכלי מזון ריקים.
• תחושת חרטה, בושה, אשמה, גועל וייאוש לגבי הרגלי האכילה.

טיפול בהפרעת אכילת יתר כפייתית

אדם עם הפרעת אכילת יתר כפייתית זקוק לטיפול פסיכולוגי ורפואי בהקדם האפשרי. הטיפול מכוון להפחתת הילולות האכילה; שיפור הרווחה הרגשית; וירידה במשקל. אכילה מוגזמת קשורה באופן הדוק לאשמה, בושה, הערכה עצמית נמוכה, סלידה עצמית ורגשות שליליים אחרים.

בעיות אלו, לצד בעיות פסיכולוגיות אחרות, מטופלות בטיפול פסיכולוגי. לעיתים נקבע אף טיפול פסיכיאטרי תרופתי עם תרופות SSRI, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ותרופות נוגדות דיכאון.

גישות שונות של פסיכותרפיה

מפגשים קבועים עם מטפל מסייעים למטופל להבין את השלכות החרדה על תסמיני הפרעת אכילת היתר הכפייתית, כך שהוא מסוגל לבנות נקודות חוזק. טיפול בינאישי מתמקד ביחסים הנוכחיים של המטופל עם אנשים אחרים. אם המטופל נמצא במערכת יחסים שלילית או סובל מליקויים במיומנויות תקשורת התורמים להפרעת האכילה, הטיפול הבינאישי מסייע לו להחלים.

פסיכותרפיה מתבטאת גם בטיפול התנהגותי דיאלקטי, המסייע למטופל ללמוד מיומנויות התנהגותיות המסייעות לו להפיג מתחים, להשיג שליטה על התנהגותו, לשלוט ברגשותיו ולשפר את מערכות היחסים שלו.

טיפול פסיכולוגי – המטופל מקבל כלים המסייעים לו להפסיק להסתמך על מחזור הזלילה והאשמה העצמית כדרך התמודדות עם בעיות רגשיות.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי – המטפל מסייע למטופל לאתר שיטות חדשות לפרשנות והתמודדות עם מצבים, רגשות ואוכל.

קבוצות תמיכה – מחקרים מוכיחים שהשתתפות בקבוצות תמיכה יעילות כגישות סיוע עצמי.

שמירת משקל – כדי שהמטופל יגיע בהצלחה למשקל גוף אידיאלי, עליו לטפל תחילה בבעיות פסיכולוגיות בסיסיות. במקביל, אדם עם עודף משקל צריך לבצע תכנית הרזיה המותאמת על ידי איש מקצוע בריאות מוסמך.