הפרעות חרדה הן הפרעות פסיכיאטריות הגורמות לפגיעה חמורה באיכות החיים של הסובלים מהן. ישנו מגוון רחב של הפרעות חרדה כשבין היתר מדובר בחרדה חברתית, אגורפוביה, הפרעת חרדה מוכללת ועוד.
המשותף לכל ההפרעות בקבוצה זו הוא השילוב בין החרדה לבין הפחד שחשים הסובלים מהן. החרדה היא למעשה הדאגה מפני אירועים עתידיים והפחד הוא התגובה לאירועים שמתקיימים בהווה.
הן הפחד והן החרדה גורמים למגוון תסמינים פיזיולוגיים כמו לדוגמה דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, רעד בלתי נשלט ועוד. לכל אחת ואחת מההפרעות בקבוצה זו ישנם מאפיינים שונים אך בבסיס כולן עומדת החרדה. במאמר שלפניכם נפרט בנוגע לטיפולים השונים המיועדים עבור אינדיבידואלים הסובלים מההפרעות השונות. לפני שנתחיל חשוב לציין כי הטיפול בהפרעות חרדה מותאם באופן אישי לכל מטופל ומטופל וכי במהלך הטיפול יש לבצע מעקב צמוד אחרי מצבו של המטופל.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא ניתן לדעת מראש מהי ההשפעה של הטיפול על מצבו הפסיכיאטרי של המטופל ולכן יש לבצע מדי פעם שינויים בתכנית הטיפולים בהתאם לצורך. כמו כן במקרים מסוימים הטיפול יכול לגרום להחמרה של התסמינים וחשוב להיות ערים לכך.
הטיפול הפסיכולוגי בהפרעות חרדה
הטיפול הפסיכולוגי האפקטיבי ביותר כיום עבור הסובלים מהפרעות חרדה הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בהווה ולא באטיולוגיה של ההפרעה (בניגוד למשל לטיפול הפסיכודינמי). הטיפול מהווה מעין שילוב בין הטיפול הקוגניטיבי לטיפול ההתנהגותי: לפי הטיפול הקוגניטיבי על מנת לגרום לשינוי בהתנהגות של המטופל יש לשנות את האופן שבו הוא תופס את המציאות ולפי הטיפול ההתנהגותי על מנת ליצור שינוי בהתנהגות של המטופל עליו ללמוד ולתרגל התנהגויות חדשות, השונות מאלו שהוא מכיר ומורגל בהן.
הטכניקה המרכזית המשמשת לטיפול בסובלים מהפרעות חרדה (בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי) נקראת הקהיה שיטתית או חשיפה הדרגתית. השיטה מבוססת על לימוד ותרגול של טכניקות להרגעה עצמית כמו לדוגמה שינוי דפוסי הנשימה והרפיית השרירים.
במהלך הטיפול בטכניקה זו, המטופל נחשף באופן הדרגתי לאיום אליו הוא רגיש. כך לדוגמה במידה ומדובר במטופל הסובל מחרדה מפני נחשים, בשלב הראשון של הטיפול הוא ינסה תחת פיקוחו ובתמיכתו של המטפל לעשות שימוש בטכניקות ההרגעה כאשר הוא מביט על תמונה של נחש.
כאשר יצליח להרגיע את עצמו ולא לחוות חרדה בזמן שהוא מביט על תמונה של נחש, ניתן יהיה להתקדם לשלב הבא שבו ינסה להרגיע את עצמו בזמן שהוא צופה בווידאו של נחש. כך עוברים בין השלבים השונים ומתקדמים דרך התבוננות בנחש בתוך כלוב זכוכית למשל, עד לשלב שבו המטופל יכול להחזיק נחש חי.
היכן ניתן לטפל בחרדות? כיום ניתן להיעזר בשירותי פסיכולוג דרך הקופה או דרך רפואה פרטית. יש לקחת בחשבון שאם בחרתם באופציה של רפואה ציבורית יהיו זמני המתנה רבים. ברפואה הפרטית תוכלו לקבל מענה הולם ומיידי לבעיה שלכם. כל למשל במכון חיבורים אשר פועלים להשגת שיפור מהיר והקלה החל מהמפגש הראשון. בכל מקרה, לא משנה באיזו דרך שתיבחרו – בעיקר שתטפלו בבעיה מהר ככל האפשר.
הטיפול באמצעות ביופידבק בהפרעות חרדה
ביופידבק היא שיטת טיפול המאפשרת למטופל לשלוט בצורה מוצלחת ויעילה יותר בתגובות הפיזיולוגיות שלו לגירוי שמעורר בו את החרדה. הטיפול מבוסס על ההבנה לפיה ישנו קשר הדוק בין התגובה הרגשית לבין התגובה הפיזיולוגית במצבים המעוררים את החרדה. היתרון המרכזי של שיטת הביופידבק בא לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת למטופל לזהות את התסמינים הפיזיים בשלבים המוקדמים שלהם וכך לפעול להורדת המתח לפני שהתגובה הפיזיולוגית משתלטת על ההוויה.
על מנת שהמטופל ילמד על התהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים כשהוא חווה חרדה, יש לחבר אותו למערכת ממוחשבת, המספקת נתונים שונים בזמן אמת בנוגע למשל לקצב פעימות הלב, קצב הנשימה ועוד. הטיפול מורכב מסדרה של שישה עד עשרה מפגשים כשלעתים הוא מבוצע במקביל לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ולעתים עומד בפני עצמו.
הטיפול התרופתי
הטיפול התרופתי נכנס לתמונה רק כאשר המטופל לא הצליח להפיק תועלת מטיפולים שמרניים יותר או כאשר אינו מעוניין להתנסות בטיפולים האחרים המוצעים לו. אם הוחלט לטפל באמצעות תרופות פסיכיאטריות, קו הטיפול הראשון כולל שימוש בתרופות ממשפחת ה- SSRIs. לעתים נעשה גם שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים אך השימוש בתרופות ממשפחה זו דוגמת הקסאנקס והואליום הוא קצר טווח.
תרופות נוספות המשמשות לטיפול בחרדה, בעיקר במקרים שבהם התרופות האחרות לא הצליחו להשפיע על מידת החומרה של ההפרעות הן תרופות ממשפחת מעכבי מונואמין אוקסידאז (Monoamine oxidase inhibitors – MAO-I). בין היתר תרופות אלו נמצאו יעילות לטיפול בהפרעת פאניקה, חרדה חברתית, אגורפוביה ועוד.
אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי
אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי או CES (cranial electrotherapy stimulation) היא שיטת טיפול המשמשת בין היתר לטיפול בהתמכרויות, נדודי שינה דיכאון וכמובן הפרעות חרדה.
טכניקה זו נקראת גם גירוי אלקטרו-גולגולתי, טיפול נוירו-חשמלי, אלקטרותרפיה טרנס-גולגולתית ומאחר והשימוש המקורי שלה היה לטיפול בבעיות שינה, הרי שלעתים היא נקראת גם טיפול אלקטרו-שינה (electrosleep therapy).
נכון להיום עדיין לא ברור לגמרי כיצד הטיפול גורם להפחתת החרדה במטופלים אם כי ישנן כמה תיאוריות בנושא. רובן קשורות לכך שהשימוש בחשמל גורם לעלייה ברמת הדופמין, הנוראפינפרין והסרוטונין במוח. הטיפול אינו פולשני שכן האלקטרודות ששולחות את הפולסים החשמליים מונחות על הגולגולת ולא בתוכה. הטיפול מתבצע באופן עצמאי על ידי המטופל ואינו כרוך בתופעות לוואי מסוכנות.
עוד בנושא: