שיטות טיפול מקובלות במאניה דיפרסיה

הטיפול במאניה דיפרסיה מורכב ביותר כשלרוב הוא מתנהל במסגרת רב מקצועית וכולל שימוש במספר טכניקות טיפוליות. במאמר שלפניכם ריכזנו עבורכם את שיטות הטיפול הנפוצות והמומלצות ביותר.

הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי מהווה את המרכיב המרכזי והעיקרי בתכנית הטיפולים, מתנהל על ידי פסיכיאטר ונחלק למספר רבדים להלן:

• הרובד המניעתי – הרובד המניעתי הוא הרובד המתייחס למצבים בהם המטופל הביפולרי לא נמצא באפיזודה המאנית או הדיכאונית. מטרת הטיפול בשלבי הנסיגה היא למנוע את התפתחות ההתקף המאני או הדיכאוני ולהאריך את הרמיסיה במידת האפשר על ידי ייצוב מצב הרוח.
• הטיפול באפיזודה הדיכאונית – במהלך האפיזודה הדיכאונית הטיפול התרופתי מיועד לשיפור מצב הרוח ולהקלה על התסמינים מהם סובל המטופל. בשלב הזה יש לפעול בזהירות שכן ישנן תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון, שעלולות לגרום למעבר חד לפאזה המאנית.
• הטיפול בפאזה המאנית – הטיפול בפאזה המאנית מיועד לגרום להפחתת התסמינים המאניים והפסיכוטיים ולהחזרת מצב הרוח למצב היציב במידת האפשר.
• הטיפול בתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי – התרופות השונות המשמשות לטיפול בהפרעה דו קוטבית טומנות בחובן סיכוי מסוים להתפתחות של תופעות לוואי שליליות. בתופעות הלוואי השליליות ניתן לטפל בין היתר באמצעות שינוי המינון, שינוי מועד נטילת התרופה או החלפת התרופה בתרופה אחרת, אך בנוסף ניתן לטפל בחלק מתופעות הלוואי באמצעות תרופות אחרות (הכוונה היא להמשך נטילת התרופה שגורמת לתופעות הלוואי הלא רצויות ובמקביל ליטול תרופה נוספת שכל מטרתה היא לטפל בתופעות הלוואי).

הטיפול התרופתי מצריך לא מעט סבלנות הן מצד המטופל והן מצד המטפל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתרופות השונות לא משפיעות על המטופל באופן מידי ולפיכך לא ניתן לבחון את ההשפעה שלהן תוך זמן קצר. בנוסף לכך, בחלק מהמקרים יש להתנסות במספר מינונים של התרופות השונות ולא אחת מתברר לאחר מספר שבועות כי תרופה זו או אחרת אינה אפקטיבית ונוצר הצורך להתחיל את התהליך הטיפולי עם תרופה אחרת.

התרופות המשמשות לטיפול בהפרעה דו קוטבית הן למשל ליתיום, תרופות אנטי אפילפטיות, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נגד דיכאון, תרופות הרגעה ועוד.

טיפול בין אישי ושגרת החיים (Interpersonal and Social Rhythm Therapy)

הגישה הבין אישית ושגרת החיים מבוססת על זוג הנחות יסוד מרכזיות להלן:

• ההפרעה הבי פולארית פוגעת ביכולת לנהל מערכות יחסים וקשרים חברתיים באופן תקין הן במהלך האירוע המאני והן במהלך האירוע הדיכאוני.
• חוסר יציבות במחזוריות של השינה והערות ושיבושים בשגרה היומיומית גורמים לזירוז של האירועים המאניים ולמעשה שיבוש בשגרת היומיום מנבא את התפרצות ההתקף המאני.

לפיכך הטיפול מתמקד בשני אספקטים מרכזיים: עיצוב של שגרת חיים מסודרת ופתרון של בעיות שונות במישור הבין אישי באמצעות לימוד ותרגול של מיומנויות תקשורת בין אישית. הטיפול ניתן במקביל לטיפול התרופתי וגורם להשפעה סינרגטית עוצמתית במיוחד.

טיפול פסיכותרפי חינוכי

הטיפול הנפשי-חינוכי מבוסס על ההנחה לפיה באמצעות הקניית ידע בנוגע להפרעה, ניתן להשיג שליטה, להאריך את משך התקופה היציבה ולמנוע את הישנות הסימפטומים. הטיפול כולל פיתוח והקניית מיומנויות הקשורות להימנעות ממצבי לחץ או עקה שעלולים לגרום להתקף מאני או דיכאוני, הקניית ידע רפואי על ההפרעה הבי פולארית מבחינה אטיולוגית, טיפולית ותסמינית, הסברים מפורטים בנוגע לחשיבות האדירה שישנה לטיפול התרופתי ולשמירה על אורח חיים מסודר ועוד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתמקד בשני תחומים מרכזיים: דפוסי חשיבה מזיקים או בלתי יעילים ודפוסי התנהגות מזיקים או בלתי יעילים. המרכיב הקוגניטיבי של הטיפול עוסק בזיהוי של דפוסי חשיבה מעוותים או מזיקים ושינוי שלהם באמצעות מגוון טכניקות שמטרתן לעמת את המטופל עם עצם קיום דפוסי החשיבה, עם האופן שבו הם משפיעים עליו לרעה, עם העובדה שהמחשבות המזיקות מופיעות באופן אוטומטי ועוד.

המרכיב ההתנהגותי של הטיפול עוסק בזיהוי של דפוסי התנהגות מזיקים ובפיתוח של הרגלים בריאים וחיוביים יותר. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד המוגבל במספר הפגישות.

טיפול ממוקד משפחה

פסיכותרפיה ממוקדת משפחה מבוססת על ההנחה לפיה לא זו בלבד שבני משפחתו של הסובל מהפרעה דו קוטבית יכולים לסייע לו להתמודד עם ההפרעה אלא שבדיוק באותו האופן בכוחם לגרום להחמרת מצבו הנפשי. הטיפול מתמקד בשני אספקטים מרכזיים: הקניית ידע מקצועי בנוגע להפרעה על מנת לסייע הן למטופל והן לבני משפחתו להבין את ההפרעה ולהתמודד עמה והקניית מיומנויות תקשורת ומיומנויות לפתרון בעיות בין אישיות על מנת לשנות דפוסים משפחתיים לא תקינים שיכולים להחמיר את מצבו של המטופל.

הטיפול מתנהל במסגרת של פרוטוקולים קבועים מראש כשלרוב מדובר במסגרת של עשרים ואחת פגישות המתנהלות לאורך תשעה חודשים אם כי קיימים גם מודולים קצרים יותר.

אשפוז פסיכיאטרי

אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי נחוץ בדרך כלל רק אם המטופל עלול לפגוע בעצמו או בסובבים אותו. כך לדוגמה בשלב המאני החולה יכול להסתבך בקטטה, להיפטר מכל רכושו או לעשות שימוש בחומרים מסוכנים ובפאזה הדיכאונית, המטופל עלול לשלוח יד בנפשו.