חרדה חברתית

חרדה חברתית היא פחד עז ומוחשי מפני שיפוט של אחרים ומבוכה בציבור. פחד זה עשוי להיות כה חזק, עד שהוא מפריע לאדם לצאת לעבודה, ללימודים, או לבצע פעילויות יומיומיות הכרוכות במגע עם אנשים.

כל אדם עשוי לחוש מעט חרדה בזמן כזה או אחר, לדוגמא בעת מפגש עם אנשים חדשים, נאום בפני קהל או השתתפות באירוע חברתי גדול. אך אנשים הסובלים מחרדה חברתית, דואגים מפני מצבים אלו, במשך שבועות לפני התרחשותם.

הגורמים לחרדה חברתית

חרדה חברתית עוברת לעיתים במשפחה, אך מדענים אינם יודעים בוודאות את הגורמים המדויקים לכך שאנשים מסוימים סובלים מהפרעה זו בעוד שאחרים לא.

מחקרים מצאו כי מספר חלקים במוח מעורבים בפחד וחרדה, כמו גם מספר גורמי מתח סביבתיים, אך רק לאחר מחקרים חדשים ומתקדמים, ידע עולם המדע יותר על תפקוד המוח בעיתות פחד וחרדה, על מנת שניתן יהיה ליצור טיפולים טובים יותר.

לנשים וגברים יש סיכויים שווים לפתח את ההפרעה, והיא מתחילה בדרך כלל בילדות או בגיל ההתבגרות המוקדמת. עדויות מדעיות מעידות על גורמים גנטיים המעורבים בהתפתחות החרדה, ולעיתים היא מלווה בהפרעות חרדה אחרות או בדיכאון. שימוש בסמים עלול להתפתח אם אנשים מנסים לעצור את החרדה בעצמם ללא טיפול מקצועי.

סימני ותסמיני חרדה חברתית

אנשים עם חרדה חברתית חוששים מפני פעילויות המשותפות לאנשים אחרים. כך, למשל, הם עשויים לפחד לחתום על שיק מול הקופאית בסופרמרקט, או שהם עשויים לפחד לאכול או לשתות בנוכחות אנשים אחרים, או להשתמש בשירותים הציבוריים.

מרבית האנשים עם הפרנה זו יודעים כי פחדיהם אינם הגיוניים, אך אינם מצליחים לשלוט בחרדתם. לעיתים המצב מגיע עד כדי התרחקות ממקומות או אירועים הכרוכים, לדעתם, בביצוע פעילות העלולה להביך אותם. חלק מהאנשים חווים חרדה חברתית במצבים מסוימים בלבד, בעוד שאחרים חווים את התסמינים כמעט בכל מצב חברתי.

התסמינים כוללים בעיקר, אך לא רק, את התופעות הבאות:

• דאגה מוגזמת מפני שהייה במחיצת אנשים אחרים, וקושי לדבר עימם, למרות העניין.
• מודעות עצמית מוגברת במחצית אנשים אחרים, ותחושת מבוכה.
• פחד מפני שיפוט של אחרים.
• דאגה במשך ימים או שבועות לפני אירוע הכרוך בשהייה עם אנשים אחרים.
• התרחקות ממקומות הומים.
• קושי ביצירת חברויות ושמירה על קשרים חברתיים.
• סומק, זיעה או רעד סביב אנשים אחרים.
• בחילה במפגשים ציבוריים.

חרדה חברתית עשויה להיות מוגבלת למצב אחד, כגון שיחה עם אנשים, אכילה או שתייה בנוכחות אחרים, וכתיבה על לוח מול אחרים, או שהיא עשויה להיות נרחבת ביותר, במצב הנקרא 'פוביה חברתית כללית', במהלכה אדם עם הפרעה זו חווה חרדה הקשורה למגעים עם כל אדם אחר כמעט, מלבד בני משפחה.

אבחון

הפרעה זו מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות. הרופא יקבע את האבחנה, אם המטופל סובל מהתסמינים במשך חצי שנה לפחות. ללא טיפול, ההפרעה עלולה להימשך שנים רבות או לכל החיים. ראשית, יש ליידע את הרופא לגבי התסמינים. הוא יבצע בדיקה כדי לשלול בעיה פיזית אחרת העשויה לגרום לתסמינים, ובמידת הצורך, להפנות את המטופל למומחה לבריאות הנפש.

טיפולים בחרדה חברתית

חרדה זו מטופלת בדרך כלל עם פסיכותרפיה, טיפול תרופתי או שילוב של השניים.

טיפול תרופתי

רופאים עשויים לרשום תרופות המסייעות לטיפול בחרדה זו. התרופות הנפוצות ביותר הנקבעות להפרעה זו הן תרופות נוגדות חרדה ותרופות נוגדות דיכאון. תרופות נוגדות חרדה חזקות וזמינות במספר סוגים. חלקן מתחילות לעבוד באופן מיידי, אך בדרך כלל אין לצרוך אותן לתקופות ארוכות.

תרופות נוגדות דיכאון יעילות לטיפול בדיכאון, אך יעילות אף לחרדה חברתית. יש לקחת אותן במשך מספר שבועות לפני שניתן יהיה לחוות תוצאות. חלקן כרוכות בתופעות לוואי כגון כאבי ראש, בחילה, או קשיי שינה. תופעות לוואי אלו בדרך כלל אינן מפריעות למהלך החיים בקרב רוב האנשים, במיוחד אם המינון מתחיל בכמות נמוכה וגובר באיטיות לאורך הזמן.

פסיכותרפיה

אחד מסוגי טיפול בענף זה נקרא טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT), היעיל במיוחד לטיפול בחרדה חברתית. במהלך הטיפול לומד המטופל שיטות שונות של חשיבה, התנהגות ותגובה למצבים המסייעים לו לחוש פחות חרדה. הטיפול מסייע אף ללמידת ותרגול מיומנויות חברתיות.