תרופות לטיפול במאניה דיפרסיה

הטיפול במאניה דיפרסיה נחשב למאתגר מאוד ולמורכב מאוד כשבין היתר הטיפול כולל התמודדות עם האספקטים המידיים של ההפרעה והתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח שלה.

הטיפול התרופתי במאניה דיפרסיה מתייחס לשני הרבדים המרכזיים שלה, כלומר לשלב החריף (השלב הדיכאוני או השלב המאני) ולרובד המניעתי, שבו למעשה נעשים ניסיונות למנוע את השלב החריף הבא.

לפיכך בשלב המאני מטרת הטיפול היא להפחית את המחשבות הגרנדיוזיות ואת הפעלתנות היתרה, בשלב הדיכאוני מטרת הטיפול היא לשפר את מצב הרוח ובאספקט המניעתי מטרת הטיפול היא לשמור על מצב רוח מאוזן במטרה להימנע מלהיכנס למצב דכאוני או מאני. אמנם קל מאוד להגדיר את המטרות של הטיפול התרופתי אך היישום שלהן קשה מאוד ובדרך כלל ישנו צורך להתנסות במספר סוגים של תרופות עד שניתן למצוא את התרופה המתאימה או את שילוב התרופות המתאים.

אם לא די בכך, הרי שעד שההשפעה של התרופות השונות מורגשת, יש להמתין כמה שבועות ולכן גם לא ניתן לפסול את הטיפול לאחר התנסות קצרה. תחת זאת יש להמתין עד שפרק זמן מסוים יחלוף ורק לאחר מספר שבועות להחליט האם התרופה מתאימה למטופל או לא והאם המינון שניתן למטופל מתאים לו או לא. במאמר זה נפרט אודות סוגים שונים של תרופות המשמשים כיום לטיפול בסובלים ממאניה דיפרסיה.

ליתיום

ליתיום היא תרופה המשמשת לטיפול במצבי מאניה כבר משנות השבעים של המאה העשרים. התרופה נמכרת בין היתר בשמות המסחריים Eskalith, Lithonate, Lithobid ועוד. כיום התרופה משמשת לא רק לטיפול בחולים בשלב המאניה אלא גם כטיפול מניעתי בסובלים ממאניה דיפרסיה. בגדול ההתוויות הרפואיות לנטילת ליתיום הן מאניה חריפה, דיכאון בהפרעה דו קוטבית, דיכאון מג'ורי (כטיפול הניתן בנוסף לטיפול תרופתי אחר נגד דיכאון) וסכיזופרניה.

מאחר והתרופה לא משפיעה על המטופל באופן מידי אלא רק לאחר שבוע עד שלושה שבועות, הרי שכאשר מדובר בהתקף מאניה חריף, יש להשתמש בנוסף לליתיום גם בחומצה ולפרואית, תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות או בנזודיאזפינים.

תרופות אנטי אפילפטיות

התרופות האנטי אפילפטיות באו לעולם על מנת לטפל בסובלים מפרכוסים אפילפטיים אך במהלך השנים התברר כי תרופות השונות במשפחה זו מסייעות גם לאיזון מצב הרוח בסובלים מהפרעה דו קוטבית. להלן כמה מהתרופות החשובות ביותר המשמשות כמייצבי מצב רוח בסובלים ממאניה דיפרסיה בקבוצה זו:

• חומצה ולפרואית (ולפורל, דפלפט ודפלפט כרונו 500 בשילוב עם ולפורט סודיום) – התרופה משמשת הן כטיפול מניעתי והן לטיפול במאניה.
• קארבאמזפין (טימוניל רטרד, קארבי, טריל, טגרטול ועוד) – תרופה זו נמצאה כיעילה לטיפול במאניה בקרב חולים שהיו עמידים לטיפול באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות ביפן בתחילת שנות השבעים. בתקופה ההיא ליתיום לא הייתה זמינה ביפן וקארבאמזפין היוותה תחליף הולם. כיום היא משמשת כתרופת קו שני לטיפול בהתקף מאני בסובלים מהפרעה בי פולארית.
• למוטריג'ין (למיטקל) – מטופלים בני שנתיים לפחות יכולים להשתמש בתרופה כטיפול לאפילפסיה אך רק החל מגיל שמונה עשרה ומעלה ניתן לרשום את התרופה לטיפול בהפרעה דו קוטבית. בניגוד לתרופות האנטי אפילפטיות בהן נעשה שימוש בקרב הסובלים ממאניה דיפרסיה, שהינן בעלות השפעה בעיקר על השלב המאני, הרי שלמוטריג'ין משמשת גם כטיפול מונע וגם כטיפול בשלב הדיכאוני.
• כל התרופות האנטי אפילפטיות המשמשות לטיפול בהפרעה דו קוטבית מושפעות מאוד מתרופות שונות אחרות הנלקחות במקביל ולכן חשוב מאוד ליידע את המטופלים בנוגע לאינטראקציה הבין תרופתית ולהסביר על התסמינים השונים שיש לשים לב אליהם, המעידים על תופעות לוואי שליליות שיש לטפל בהן.

תרופות אנטי פסיכוטיות

התרופות האנטי פסיכוטיות הנקראות גם נוירולפטיות, הן תרופות המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות פסיכוטיות כשבין היתר מדובר בסכיזופרניה ובהפרעה דו קוטבית כמובן.

בדומה לשאר התרופות המוזכרות במאמר זה, גם התרופות האנטי פסיכוטיות לא אמורות לרפא את הסובלים מהפרעה דו קוטבית אלא רק להשפיע על התסמינים מהם הלוקים בנפשם סובלים כשבמקרה הזה מדובר על סימפטומים פסיכוטיים כמו לדוגמה מחשבות שווא או הזיות.

התרופות האנטי פסיכוטיות נחלקות בגדול לשתי קבוצות עיקריות להלן:

• תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות (Typical antipsychotic) – תרופות אלו, הנקראות גם DRA (ראשי התיבות של Dopamine receptor antagonist) הן התרופות הראשונות בהן נעשה שימוש על מנת להפחית את מידת החומרה של התסמינים הפסיכוטיים אך הן נמצאות בשימוש נרחב גם כיום.
• תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות (Atypical antipsychotic) – תרופות אלו, הנקראות גם SDA (ראשי התיבות של Serotonin Dopamine Antagonists) מחליפות באופן הדרגתי את התרופות האנטי פסיכוטיות הטיפוסיות שכן הן גורמות לתופעות לוואי קלות יותר בצורה משמעותית.

תרופות בולטות במשפחת התרופות האנטי פסיכוטיות המשמשות לטיפול בשלבים השונים של ההפרעה הן הלידול (haloperidol), סאפריס (asenapine), זיפרקסה (olanzapine), קלופיקסול (zuclopenthixol) ועוד.

נוגדי דיכאון

הטיפול בנוגדי דיכאון צריך להיעשות בזהירות רבה בקרב הלוקים בהפרעה דו קוטבית וזאת כיוון שהשימוש בנוגדי דיכאון עלול לגרום למעבר מהפאזה הדיכאונית לפאזה המאנית. אי לכך, בדרך כלל במקביל לשימוש בתרופות נגד דיכאון, נעשה שימוש בתרופות לייצוב מצב הרוח כטיפול מניעתי.

בדרך כלל הטיפול כולל שימוש בתרופות ממשפחת ה- SSRIs, ממשפחת ה- MAOIs או ממשפחת ה- TCAs. משך הזמן שיש להמתין עד להשפעת התרופות דומה למשך הזמן שיש להמתין עד לתחילת ההשפעה בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון שלא כחלק מהפרעה דו קוטבית.

תרופות הרגעה

תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים מסייעות לשיפור השינה ולהפחתת מתחים ולפיכך הן נמצאות בשימוש הן בשלב המאני כטיפול תומך והן בשלב הדיכאוני בהתאם לצורך. בתרופות השייכות למשפחה זו נעשה שימוש קצר טווח בלבד. במטופלים בעלי נטייה להתמכרות יש להימנע במידת האפשר משימוש בבנזודיאזפינים בשל הפוטנציאל ההתמכרותי הגבוה.