כ-70% מהאנשים הלוקים בסכיזופרניה מאובחנים בין גיל 15-45, כאשר גיל ההתפרצות של ההפרעה בגברים הוא בדרך כלל בין 20-25. בקרב נשים לעומת זאת, השכיחות הגבוהה ביותר של ההתפרצות הראשונית נצפית לקראת סוף שנות העשרים. עם זאת, ההפרעה יכולה להופיע לראשונה בגילאים מאוחרים יותר ואפילו להופיע לראשונה במהלך הילדות. כך לדוגמה על כל שישים מבוגרים שאובחנו עם סכיזופרניה, יש ילד אחד המאובחן עם ההפרעה, לפני גיל 12.
יש לציין כי ישנה שונות רבה מבחינת גיל ההתפרצות בין תתי סוגים של סכיזופרניה (קטטונית, רזידואלית, פרנואידית, בלתי מובחנת או לא מאורגנת). כך לדוגמה סכיזופרניה לא מאורגנת (הבפרנית) מתפרצת בדרך כלל בגיל מוקדם יחסית.
האם ניתן לאבחן את התסמינים הפסיכוטיים בשלב מוקדם?
הגישה הקלינית לאבחון מוקדם של פסיכוזה ולטיפול מניעתי בלוקים בתסמינים פסיכוטיים נקראת התערבות מוקדמת בפסיכוזה. גישה חדשנית זו שמה את הדגש על גילוי התסמינים בשלב כמה שיותר מוקדם וטיפול בהם, על מנת למנוע את הישנותם, לסייע בהפחתת ההשפעות של הפסיכוזה ולמזער את סיבוכיה. מדובר למעשה על אסטרטגיה של מניעה שניונית.
יש לציין שכיום ידוע שככול שמשך הפסיכוזה שנותרה ללא טיפול ארוך יותר (DUP – Duration of Untreated Psychosis), כך הפרוגנוזה טובה פחות וישנו סיכוי גבוה יותר לפגיעה תפקודית ארוכת טווח. לפיכך, נראה כי יש לטפל בתסמינים הפסיכוטיים כמה שיותר מוקדם. לפי הידוע לנו כיום, התקופה הקריטית לטיפול נמשכת בין שלוש לחמש שנים מהופעת התסמינים הראשוניים.
האם אפשר לטפל בתסמינים פסיכוטיים מוקדמים?
לפי הגישה הרווחת כיום, מומלץ להתחיל טיפול באנשים שחוו אפיזודה ראשונה של התקף פסיכוטי באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות במינונים נמוכים תוך פיקוח צמוד לאיתור התפתחות של תופעות לוואי. בנוסף לכך, יש לספק מידע מקצועי ותמיכה למטופלים ולמשפחותיהם, שכן הם עדיין לא מכירים את מערכת בריאות הנפש. בעדיפות ראשונה נמצאות גם כן התערבויות שונות שמטרתן למנוע בהמשך אפיזודות נוספות של פסיכוזה וכן אסטרטגיות שונות המעודדות חזרה לפעילות חברתית נורמטיבית וחזרה לעבודה.
במקומות שונים ברחבי העולם וגם כאן בישראל, ישנם מרכזים המתמחים בטיפול באנשים שיש לגביהם אינדיקטורים לגבי הימצאותם בקבוצת סיכון ללקות בפסיכוזה או שסובלים מתסמינים סאב קליניים (תסמינים פסיכוטיים שלא מספיקים בשביל לקבל אבחנה ברורה). מדובר על מרפאות המיועדות ספציפית עבור אלו המוגדרים כ: At risk mental state.
המרפאות מציעות למטופלים מערך טיפולי הכולל בין היתר טיפול פסיכוסוציאלי ששם את הדגש על נושאים של משפחה, מערכות יחסית, מגורים ותעסוקה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומתן תרופות אנטי פסיכוטיות במינון נמוך. במרפאות אלו מסוגלים לאתר את האנשים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לפתח פסיכוזה ולפי המחקרים שנערכו בשנים האחרונות, נראה כי ההתערבות המוקדמת באלו הנמצאים בסיכון מפחיתה את מידת החומרה של התסמינים, מורידה את מספר האשפוזים ומשפרת את שיעורי הישנות ההתקפים הפסיכוטיים.
הגוף החלוצי בישראל – מרפאת שחר
מרפאת שחר שהוקמה בשנת 2002 כפרי של יוזמה משותפת בין אוניברסיטת בר אילן והמרכז הרפואי על שם חיים שיבא – תל השומר, היא מרפאה המיועדת ספציפית עבור צעירים שחוו התקף פסיכוטי בפעם הראשונה. מטרת המרפאה היא לזהות מוקדם ככל האפשר צעירים בני 18-30 הנמצאים בסיכון לסכיזופרניה ולהתערב מבחינה טיפולית על מנת לקצר את משך המשבר, לצמצם את הסיכוי לסיבוכים ולעודד חזרה למסגרת חיים נורמטיבית בקהילה.
המרפאה מציעה למטופלים ולבני משפחותיהם טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי וסוציאלי, קורסים לשיפור מיומנויות חברתיות, לשיפור הדימוי העצמי ולרכישת מיומנויות מקצועיות ועוד.
ראו גם: