טיפול קוגנטיבי התנהגותי לסובלים מדיכאון

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT – cognitive behavioral therapy) נמצא במחקרים רבים כטיפול הפסיכולוגי המתאים ביותר עבור הסובלים מדיכאון קל עד בינוני. במאמר שלפניכם נסקור את הקווים הבסיסיים המאפיינים את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ולאחר מכן נפרט אודות האופן שבו ניתן לסייע לסובלים מדיכאון באמצעות CBT.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי על קצה המזלג

רבים לא יודעים זאת, אבל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המשמש כיום לטיפול במגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות, תוכנן במקור כטיפול נגד דיכאון. מטרת העל של הטיפול היא לפתור בעיות מהן סובל המטופל באופן ממוקד ולשנות דפוסי התנהגות ומחשבה שגורמים למטופל לסבל. שמו של הטיפול נגזר משני הזרמים מהם צמח: הטיפול הקוגניטיבי והטיפול ההתנהגותי.

הטיפול ההתנהגותי מתבסס במידה רבה על ההנחה לפיה ההפרעות פסיכיאטריות נובעות כתוצאה מהרגלים או דפוסי התנהגות לא יעילים ולפיכך על מנת לטפל בסובלים מהפרעות פסיכיאטריות, יש לשנות את דפוסי ההתנהגות שלהם באמצעות לימוד ותרגול של דפוסי התנהגות חדשים ויעילים.

הטיפול הקוגניטיבי לעומת זאת, מבוסס על ההנחה לפיה ההתנהגות של האדם מושפעת מדפוסי החשיבה שלו ולפיכך על מנת לשנות התנהגות שגורמת לסבל, יש לחשוף את דפוסי החשיבה המעוותים או הלא יעילים, לערער עליהם ולשנות אותם.

המשותף לשתי הטכניקות הטיפוליות הוא ששתיהן לא שמות את הדגש ולמעשה לא מתייחסות כלל לעברו של המטופל וזאת בניגוד למשל לטכניקה הפסיכודינמית. כמו כן הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המהווה שילוב בין שתי הטכניקות, הוא טיפול קצר מועד, המורכב ממערך של חמישה עשר עד שלושים מפגשים לכל היותר.

הפרוטוקול לפיו מתנהל הטיפול ידוע מראש אם כי ישנם גם מטפלים שעושים שימוש בכלים המגיעים מהעולם הקוגניטיבי התנהגותי, שלא מקפידים על היצמדות לפרוטוקולים הקבועים של ה – CBT.

מדוע הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לא מתאים עבור מטופלים הסובלים מדיכאון חמור?

במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המטופל צריך לשתף פעולה באופן מלא עם המטפל. בין היתר עליו להיות מסוגל למלא משימות שונות, להתחייב להגיע לפגישות הטיפוליות, לתעד את רגשותיו ואת מחשבותיו ובאופן כללי להיענות לטיפול ולהפגין מוטיבציה גבוהה לשינוי. כאשר אדם סובל מדיכאון מג'ורי, הוא חש חוסר אמונה לגבי עתיד טוב יותר, חוסר מוטיבציה לשנות את מצבו ובאופן כללי היכולת שלו להירתם לטיפול ולשתף פעולה עם המטפל נמוכה ביותר.

אי לכך, בדרך כלל במקרים של דיכאון חמור נהוג לטפל בראש ובראשונה באמצעות טיפול תרופתי ורק במידה והמטופל מצליח להגיע למצב שבו הוא מסוגל להתניע את השינוי ולהתחייב לטיפול, ניתן להתחיל את התכנית הקוגניטיבית התנהגותית.

דפוס חשיבה לא תקינים בקרב הסובלים מדיכאון לפי ה – CBT

לפי ה – CBT, ישנם כמה דפוסי חשיבה המשותפים לסובלים מדיכאון, הגורמים להתנהגות המזיקה. את הדפוסים האלו יש לשנות על מנת לגרום להפחתת הסבל ושינוי תפיסת המציאות. להלן כמה מהם על קצה המזלג:

• קפיצה למסקנות ללא ביסוס – הסקת מסקנות בעלות גוון שלילי ללא שום הצדקה או ראיות כשלעתים מדובר בהסקת מסקנות מסוימות חרף קיום הוכחות מוצקות הסותרות ונוגדות אותן לחלוטין.
• הפשטה סלקטיבית – נטייה להתמקד בפרט שלילי אחד, שלא מייצג את התמונה השלמה ובנייה של תמונת מציאות בהסתמך על הפרט הספציפי הזה בלבד.
• הכללת יתר – נטייה להתייחס למקרה שלילי אחד כאל מקרה המייצג את המציאות או את ההוויה כולה. דפוס זה מתחבר לדפוס נוסף הבא לידי ביטוי בהמעטה בערכו של אירוע חיובי עד כדי התעלמות ממנו או בהפרזה בערכו של אירוע שלילי (המעטה או הגברה).
• פיצול חשיבתי – אדם הסובל מדיכאון נוטה לראות את העולם באופן דיכוטומי מאוד ומתקשה להתייחס לגוונים האפורים שנמצאים בתווך שבין השחור ללבן.

במהלך הטיפול המטופל לומד להכיר את הדפוסים שהוזכרו לעיל ויתרה מזאת – לומד לזהות אותם כאשר הם מתגבשים ומתפתחים בו במהלך החיים היומיומיים.

דוגמאות למשימות הניתנות למטופלים בשיטת ה – CBT

אחת ההנחות המרכזיות העומדת בבסיס הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי CBT היא שהמחשבות הדיכאוניות מופיעות באופן אוטומטי וללא כל בקרה או בסיס עובדתי מוצק.

אי לכך, על ידי תרגול ואימון, ניתן לזהות אותן כל אימת שהן צצות ולעמת אותן עם המציאות, על מנת לנטרל אותן ולהפחית מעוצמתן ומהשפעתן על ההתנהגות ועל מצב הרוח. ישנו מגוון רחב ביותר של טכניקות טיפוליות שניתן ליישם במסגרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. להלן כמה מהן על קצה המזלג:

• הטור הכפול – טכניקה זו מבוססת על ההתנסות היומיומית של המטופל עם חוויות הגורמות להופעת מחשבות אוטומטיות בעלות גוון שלילי. המטופל צריך לרשום בטבלה את המחשבות השליליות שצצו באופן אוטומטי בעקבות אירועים מסוימים בצד אחד של הדף ובצד השני לרשום מחשבות חלופיות. כך לדוגמה אם חבר טוב לא ענה למטופל כשהתקשר אליו והמחשבה האוטומטית היא : "הוא לא אוהב אותי יותר", הרי שהמחשבה החלופית צריכה להיות למשל "הוא לא ענה לי כי הוא עסוק מאוד בתקופה האחרונה".
• הבניית סדר יום קבוע – אחד התסמינים המאפיינים יותר מכל את הסובלים מדיכאון הוא צמצום משמעותי בפעילויות היומיומיות. בשיתוף פעולה עם המטפל יכול המטופל להתחייב לביצוע של מספר פעילויות יומיומיות באופן קבוע, ללא קשר למידת ההנאה שלו מהן, על מנת שיחזור באופן הדרגתי לתלם.
• ניתוח דפוסי התנהגות – לפי ה – CBT, הרגשות שאנו חשים מושפעים מהאופן שבו אנו מפרשים את המציאות ואת הסיטואציות שלקחנו בהן חלק. לפיכך אחת מהמשימות הנפוצות ביותר הניתנת למטופלים כוללת תיעוד של חוויה מסוימת וניתוח של התהליכים שהובילו להתנהגות הדיכאונית. משימה זו מאפשרת למטופל להתעמת עם האופן שבו הוא מפרש את המציאות ומסייעת לו לרכוש כלים בהם יוכל לנתח את המציאות באופן אובייקטיבי ויעיל יותר בעתיד.
• עוד על התאמת טיפול התנהגותי – קוגנטיבי CBT על ידי צוות התאמת טיפולים של 'בקשר לטיפול'