סקירה מלאה של תרופות ממולצות נגד דיכאון

תרופות נגד דיכאון הן תרופות המשמשות לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי ובהפרעות פסיכיאטריות נוספות כמו לדוגמה דיסתמיה, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה ועוד.

בנוסף נעשה שימוש בתרופות שונות ממשפחה זו לצורך טיפול בכאבים כרוניים, מיגרנות, הפרעות שינה ועוד. במאמר שלפניכם נפרט אודות התרופות השונות תוך חלוקה למספר קבוצות להלן:

• תרופות ממשפחת ה – SSRIs (מעכבים בררניים של ספיגה מחדש של סרוטונין).
• תרופות ממשפחת ה – SNRIs (מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין).
• תרופות ממשפחת ה – TCAs (נוגדי דיכאון טריציקליים).
• תרופות ממשפחת ה – TeCAs (נוגדי דיכאון טטרהציקליים).
• תרופות ממשפחת ה – SDA (אנטגוניסטים של סרוטונין ודופמין).

תרופות ממשפחת ה – SSRIs

ציפרלקס (Cipralex)

ציפרלקס הוא השם המסחרי של תרופה הנקראת אסציטלופרם (Escitalopram). תרופה זו שייכת למשפחת ה- SSRIs וניתנת לשימוש החל מגיל 12 ואילך לטיפול בדיכאון, התקפי חרדה, חרדה חברתית והפרעת חרדה מוכללת. כמו כן התרופה מאושרת לשימוש בישראל לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית. אסציטלופרם היא בעלת הסלקטיביות הגבוהה ביותר מכל התרופות במשפחת ה – SSRIs לעיכוב הקליטה החוזרת של סרוטונין.

העבודה על פיתוח התרופה החלה בשנת 1997, בשנת 2002 הוגשה בקשה לאישור התרופה במנהל המזון והתרופות האמריקני ובשנת 2003 היא קיבלה את האישור הנכסף. תופעות הלוואי של השימוש בתרופה זו נחשבות לקלות יחסית בהשוואה לתופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בשאר התרופות במשפחה זו.

בין היתר מדובר בכאבי ראש, יובש בפה, חוסר נוחות ברום הבטן, שלשול או יציאות רכות, עייפות והזעת יתר. כל התופעות הנ"ל בדרך כלל חולפות תוך מספר ימים עד שבועיים מתחילת הטיפול. בחלק מהמטופלים מופיעות בעיות בתפקוד המיני ובחשק המיני בעקבות השימוש בתרופה. במקרים האלו ניתן לנסות לטפל באמצעות שילוב של תרופה הנקראת Wellbutrin (בופרופין).

אסציטלופרם לא גורמת לעלייה משמעותית במשקל כשלמעשה נמצא כי התרופה גורמת לירידה במשקל בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת יתר על רקע של התקפי זלילה. בישראל התרופה משווקת בנוסף לשם המסחרי ציפרלקס גם תחת השמות המסחריים אסציטאלופרם טבע ואסטו.

פבוקסיל (Favoxil)

פבוקסיל הוא שמה המסחרי של תרופה הנקראת Fluvoxamine. תרופה זו משווקת (או שווקה בעבר) גם תחת השמות המסחריים Faverin, Fevarin, Floxyfral ו- Luvox. התרופה משמשת בראש ובראשונה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית אך בנוסף משמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי ולטיפול בהפרעות חרדה שונות כמו לדוגמה הפרעת פניקה והפרעת דחק פוסט טראומטית.

תופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול מופיעות בשכיחות גבוהה יותר לאחר השימוש בתרופה בהשוואה לשימוש בשאר התרופות בקבוצה זו. מלבד תופעות לוואי אלו, התרופה לא שונה בהרבה מיתר התרופות מבחינת תופעות הלוואי שלה.

יש לציין שזמן מחצית החיים של התרופה הוא הקצר ביותר מכל התרופות במשפחת ה – SSRIs ובהתאם לכך ישנו סיכוי גבוה לסבול מתסמיני גמילה בעקבות הפסקת השימוש, בדגש על הפסקה פתאומית. אם ישנו צורך או רצון להפסיק ליטול את התרופה כדאי לעשות זאת באופן הדרגתי מאוד ותחת השגחה ופיקוח של רופא.

זולופט (Zoloft)

זולופט הוא השם המסחרי של תרופה הנקראת Sertraline. התרופה שווקה לראשונה בארצות הברית בשנת 1991 על ידי חברת התרופות Pfizer ובישראל היא מוכרת יותר כלוסטרל (Lustral). התרופה משמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי במבוגרים ובנוסף משמשת לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פניקה, וחרדה חברתית בילדים ובמבוגרים.

בשנת 2013 זו הייתה התרופה הנוגדת דיכאון הנמכרת ביותר בארצות הברית וסך הכל התרופה השנייה הנמכרת ביותר מכל התרופות הפסיכיאטריות (אחרי Alprazolam). בהשוואה לתרופות אחרות במשפחת ה- SSRIs, זולופט מקושרת עם שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי פסיכיאטריות ושלשול. בנוסף לכך, היא נחשבת למעוררת יחסית, כלומר כתרופה שגורמת בנוסף להשפעה הרצויה שלה, גם להגברת הסיכוי לסבול מחרדה, נדודי שינה, נטייה לרגזנות ועצבנות ועוד.

כמו כן התרופה גורמת למגוון בעיות הקשורות לתפקוד המיני בחלק ניכר מהמטופלים כשבין היתר מדובר בקושי להגיע לאורגזמה, ירידה בחשק המיני, בעיות זיקפה ויובש נרתיקי. באופן כללי ההשפעה של התרופה דומה להשפעה של התרופות האחרות במשפחת ה – SSRIs וההבדלים המהותיים בין התרופות באים לידי ביטוי בתופעות הלוואי השונות ובשכיחויות שלהן.

פרוזק (Prozac)

פרוזק הוא השם המסחרי של תרופה הנקראת פלואוקסטין (Fluoxetine). תרופה זו משווקת בישראל גם תחת השמות המסחריים אפקטין, פלוטין ופריזמה. התרופה קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני בשנת 1987 ותוקף הפטנט שלה פג בשנת 2001 כך שכיום ישנן פורמולות גנריות רבות הפועלות באותו האופן. פרוזק היא התרופה האנטי דיכאונית השלישית בטבלת המכירות ורשומה ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.

פרוזק הוא השם המסחרי שניתן לפלואוקסטין כאשר שווקה לראשונה וזוהי הסיבה לכך שהוא המוכר ביותר מבין כל השמות האחרים של התרופה. בשנת 2001 החברה שפיתחה את התרופה החלה לשווק אותה תחת השם המסחרי Sarafem על מנת להילחם בירידה במכירות לאחר שתוקף הפטנט פג. תרופה זו שווקה כתרופה לטיפול בהפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD).

פרוזק משמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי (לרבות דיכאון בילדים), הפרעה טורדנית כפייתית, בולמיה נרבוזה, הפרעת פניקה ועוד. תופעות הלוואי של השימוש בתרופה כוללות בין היתר בחילות, ירידה בחשק המיני, נדודי שינה, אין אונות, יובש בפה, שלשול, אובדן תיאבון, חלומות לא שגרתיים, עצבנות, פריחה, הזעת יתר, רעד בלתי נשלט ועוד.

פרוזק נחשבת לתרופה בעלת האפקט המעורר העוצמתי ביותר מבין כל התרופות במשפחת ה- SSRIs וכבעלת הסיכוי הגבוה ביותר לגרום לתופעות לוואי עוריות כמו לדוגמה אורטיקריה, פריחה וגרד. כמו כן לפי המחקרים העדכניים נראה כי יותר משבעים אחוז מהמטופלים סובלים מבעיות שונות בתפקוד המיני כשבין היתר מדובר ביובש נרתיקי, ירידה בחשק המיני, קושי להגיע לזקפה, קושי לשמור על זקפה לאורך זמן וקושי להגיע לאורגזמה. בקרב חלק מהמשתמשים נמצא כי הבעיות לא פסקו גם לאחר הפסקת השימוש בתרופה.

בהשוואה לתרופות האחרות במשפחת ה – SSRIs, הפסקת השימוש בתרופה כרוכה בשכיחות נמוכה יותר של תסמיני גמילה. זוהי הסיבה לכך שבמקרים רבים כאשר מופיעים תסמיני גמילה בעקבות הורדת המינון או הפסקת השימוש בתרופה אחרת במשפחה זו, נהוג להחליף את התרופה בפלואוקסטין. ככל הנראה השכיחות הנמוכה של תסמיני הגמילה בעקבות הפסקת השימוש בתרופה קשורים לזמן מחצית החיים הארוך שלה.

ציפרמיל (Cipramil)

ציפרמיל הוא השם המסחרי של תרופה הנקראת Citalopram. בשנת 1998 התרופה קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני כתרופה לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי.

עם זאת, היא נמצאת בנוסף בשימוש נרחב כתרופה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פניקה ועוד. התרופה שווקה בעבר ומשווקת כיום תחת השמות המסחריים הבאים: Akarin, celapram, celexa, celica, ciazil, cilate, recital, vodelax ועוד.

תרופות ממשפחת ה- SNRIs

אפקסור (Effexor)

אפקסור הוא השם המסחרי של תרופה בשם Venlafaxine. התרופה שייכת למשפחת ה- SNRIs ולפיכך פועלת על ידי העלאת ריכוז הנוירוטרנסמיטרים סרוטונין ונוראפינפרין בסינפסות. התרופה שווקה לראשונה בשנת 1993 ומשמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי, הפרעת חרדה מוכללת, פוביה חברתית והפרעת פניקה.

ההשפעה של התרופה משתנה בהתאם למינון שבו היא נלקחת: במינון נמוך של עד מאה וחמישים מיליגרם ליום היא משפיעה אך ורק על הספיגה החוזרת של הסרוטונין, במינונים הנעים בין 150-300 מיליגרם ליום היא משפיעה בנוסף על הספיגה החוזרת של הנוראפינפרין ואילו במינונים הגבוהים מ- 300 מיליגרם ליום, היא משפיעה בנוסף גם על המערכת הדופמינרגית.

ההשפעה הרחבה של התרופה וזמן מחצית החיים הקצר שלה, תורמים לכך שהפסקת השימוש בה כרוכה בתסמיני גמילה שונים. לפיכך חל איסור מוחלט להפסיק את הנטילה של התרופה באופן פתאומי וללא פיקוח רפואי. במקרים מסוימים ניתן להחליף את התרופה בפלואוקסטין ולאחר מכן להפסיק ליטול את הפלואוקסטין על מנת להימנע מתסמיני הגמילה.

השימוש בתרופה אסור עבור מטופלים הסובלים מהפרעה דו קוטבית שכן התרופה עלולה לגרום להתפתחות של מניה ואף להוביל להתפתחות של מצב מעורב שבו מופיעים במקביל תסמינים דיכאוניים ומאניים.

התרופה אסורה לשימוש גם בקרב חולים הסובלים מגלאוקומה שכן התרופה עלולה לגרום לעליית הלחץ התוך עיני ולהוביל להחמרת הנזק בעצב הראייה. תופעות הלוואי השכיחות של השימוש בתרופה, המתרחשות בקרב יותר מעשרה אחוז מהמטופלים הן למשל הזעת יתר, יובש בפה, כאבי ראש, נדודי שינה, סחרחורות, הפרעות בתפקוד המיני ועוד.

תופעות הלוואי המתרחשות בשכיחות הנעה בין אחוז אחד לעשרה אחוז הן לדוגמה עצירות, עצבנות, יתר לחץ דם, רעד, בלבול, עלייה בריכוז הכולסטרול בדם, חלומות לא שגרתיים, הזעה לילית, הקאות, אובדן משקל לא רצוני, אין אונות ועוד. תופעות המתרחשות בשכיחות הנעה בין 0.01-0.1 אחוז הן מאניה, בריחת שתן, חוסר מנוחה מוטורי, טרומבוציטופניה, תסמונת סרוטונין, פרכוסים ועוד.

ישנן תופעות לוואי נדירות אף יותר, המתרחשות בשכיחות הנמוכה מ- 0.01% כמו לדוגמה דלקת בלבלב, דליריום, גלאוקומה עם זווית סגורה, אורטיקריה, הפרעות בקצב הלב ועוד.

תרופות ממשפחת ה – TCAs

דסיפרמין (Desipramine)

דסיפרמין היא תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון אך מאז שהחלו לשווק את התרופות ממשפחת ה – SSRIs, היא לא משמשת עוד כקו טיפול ראשון. התרופה נמכרת תחת השמות המסחריים depraxen, norpramin, pertofrane ואחרים. למרות שההתוויה המרכזית לשימוש בתרופה היא דיכאון, הרי שהתרופה נמצאת בשימוש גם בקרב הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

לפי המחקרים שבחנו את התרופה נמצא כי ההשפעה שלה על המטופלים היא קצרת טווח וכי תופעות הלוואי שלה עלולות להיות קטלניות. בין היתר תופעות הלוואי של התרופה כוללות הפרעות בקצב הלב, ראייה מטושטשת, סחרחורת, רגישות לאור, עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד ועוד. השימוש בתרופה כרוך בפחות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות כמו לדוגמה יובש בפה, אצירת שתן או עצירות בהשוואה לתרופות אחרות במשפחת נוגדי הדיכאון הטריציקליים.

תופעות לוואי שנחשבות לנדירות יחסית הן שינויי מצב רוח ושינויים במצב המנטלי (הזיות, בלבול, דיכאון, בעיות זיכרון), כאבי שדיים, הגדלה של השדיים, נוקשות שרירים, טינטון (צלצול באוזניים), בעיות בתפקוד המיני, כאבי בטן חמורים, כאבים בחזה, עילפון, חולשה בצד אחד של הגוף, דפיקות לב מהירות, פגיעה בקואורדינציה ועוד. יש לציין כי נטילה של מנת יתר של דסיפרמין עלולה להוביל למוות.

לאור הסכנות הרבות הטמונות בשימוש בתרופה, יש להשתמש בה רק כאשר החולה לא הצליח למצוא מזור לבעיות הפסיכיאטריות מהן הוא סובל על ידי שימוש בתרופות אחרות. כמו כן בזמן השימוש בתרופה יש לבצע מעקב רפואי צמוד אחרי מצבו הפסיכיאטרי והגופני של המטופל ולוודא כי הוא מודע לתסמינים שיש בהם כדי להעיד על סיבוך מסוכן.

דוקספין (Doxepin)

דוקספין היא תרופה הנמכרת תחת השמות המסחריים Deptran ו- Sinequan. התרופה נמכרת גם כן כקרם תחת השם המסחרי Prudoxin. התרופה משמשת לטיפול בדיכאון, הפרעות חרדה, נדודי שינה וגרד כרוני. בנוסף התרופה משמשת כקו טיפול שני באורטיקריה. התרופה לא מומלצת לשימוש עבור נשים בהיריון ובנוסף לא מומלצת עבור נשים מניקות.

התוויות הנגד לשימוש בתרופה כוללות בין היתר גידול סרטני במוח, בעיות במערכת הנשימה, פעילות יתר של בלוטת התריס, פעילות ירודה של האנזים CYP2D6, כל מצב שמגדיל את הסיכוי לסבול מאצירת שתן (כמו לדוגמה הגדלה שפירה של הערמונית), גלאוקומה או רגישות לכל אחד מהמרכיבים של התרופה. התרופה עלולה לגרום למגוון רחב של תופעות לוואי שליליות. להלן כמה מהן על קצה המזלג:

• תופעות הלוואי השכיחות של השימוש בתרופה הן לדוגמה בחילות, סחרחורות, יובש בפה, עצבנות, נדודי שינה, עצירות ובעיות בתפקוד המיני.
• ישנן תופעות לוואי רבות שהשכיחות שלהן בקרב המטופלים אינה ידועה כמו לדוגמה תת לחץ דם, יתר לחץ דם, טכיקרדיה, פריחה, רגישות לאור, אורטיקריה, גרד, בעיות עיכול, שברים בעצמות, הפרעות בחוש הטעם, שלשול, אובדן של התיאבון ובעקבות זאת ירידה במשקל, גינקומסטיה, חולשה, אובדן שיער, בלבול, טינטון, גלאוקומה עם זווית סגורה, הפרעות קצב לב ועוד.
• מעבר לכל התופעות שהוזכרו לעיל, השימוש בתרופה עלול לגרום גם כן לתופעות לוואי מסוכנות שעלולות להיות אף קטלניות כמו לדוגמה פרכוסים, עלייה משמעותית של חום הגוף (מעל 41.5 מעלות צלזיוס), הזיות, היפוגליקמיה, החמרה של תסמיני האסטמה בחולי אסטמה, דלקת בכבד ועוד.
• מנת יתר של דוקספין עלולה לגרום לתרדמת, שיתוק של המעי, דיכוי נשימתי, הפרעות חמורות בקצב הלב ועוד.

תרופות ממשפחת ה – TeCAs

רמרון (Remeron)

רמרון הוא שמה המסחרי של תרופה הנקראת Mirtazapine, הנמכרת גם תחת השמות המסחריים Zispin, avanza, mirtaz, mirtazon ועוד. התרופה שווקה לראשונה בשנת 1996 וההתוויה העיקרית לשימוש בה היא דיכאון. בנוסף לכך היא נמצאת בשימוש גם כתרופת שינה, תרופה נגד חרדה ותרופה להשריית תיאבון.

עוד נמצא כי התרופה יעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת פניקה, הפרעה טורדנית כפייתית, חרדה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת, מיגרנות ועוד. להלן פירוט בנוגע לתופעות הלוואי האפשריות של השימוש בתרופה בהתאם לרמת השכיחות שלהן:

• תופעות לוואי שכיחות מאוד המתרחשות בשכיחות של יותר מעשרה אחוז – יובש בפה (25%), עצירות (13%), תיאבון מוגבר (17%), עלייה במשקל (עלייה של שבעה אחוז לפחות במשקל שכיחה בעיקר בקרב ילדים כשלפי ההערכות קרוב למחצית מהילדים עולים במשקל בעקבות השימוש בתרופה) ועייפות מוגברת (54%).
• תופעות לוואי שכיחות המתרחשות בשכיחות הנעה בין אחוז אחד לעשרה אחוזים – עלייה באנזימי כבד (2%), חולשה (8%), הפרעות חשיבה (3%), סחרחורת (7%), בצקת פריפרית ועלייה בטריגליצרידים עד לריכוז של 500 מיליגרם לדציליטר ומעלה (6%).
• תופעות לוואי נדירות המתרחשות בשכיחות הנמוכה מ- 0.1 אחוז – התנהגות אגרסיבית, עצבנות, נשירת שיער, חרדה, כאבי מפרקים, שחמת הכבד, בלבול, דיכאון, הזעת יתר, גלאוקומה, הזיות, דלקת בכבד, יתר לחץ דם, פריחה, אורטיקריה, אצירת שתן, מניה, נדודי שינה, קשיי ריכוז, תת לחץ דם אורתוסטטי, גרד, התנהגות אובדנית ועוד.

תרופות ממשפחת ה – SDA

סולפיריד (Sulpiride)

סולפיריד (נמכרת בשמות המסחריים דוגמטיל (dogmatil), סולפור (sulpor), דולמטיל (dolmatil) ואחרים) היא תרופה המשמשת בעיקר לטיפול בפסיכוזות הקשורות לסכיזופרניה ולהפרעת דיכאון מג'ורי אך לעתים נמצאת גם בשימוש כתרופה לטיפול בדיכאון קל ובחרדות (במינונים נמוכים בלבד). סולפיריד נמצאת בשימוש בעיקר במדינות אירופה, ישראל ויפן אך נכון לכתיבת שורות אלו לא אושרה לשיווק באוסטרליה, קנדה וארצות הברית. בישראל השם המסחרי שלה הוא מודל (modal).

בדרך כלל התרופה לא גורמת לתופעות לוואי חמורות במיוחד אם כי בכל זאת ישנן כמה תופעות לוואי שחשוב להכיר להלן:

• תופעות לוואי המתרחשות בשכיחות הגבוהה מאחוז אחד – סחרחורת, כאבי ראש, פרקינסוניזם, נדודי שינה, הקאות, יובש בפה, עצירות, ראייה מטושטשת, קשיי ריכוז ועוד.
• תופעות לוואי המתרחשות בשכיחות הנמוכה מאחוז אחד – נויטרופניה, פרכוסים, לויקופניה, לויקוציטוזיס, תסמונת נוירולפטית ממאירה, דיסקינזיה מאוחרת ועוד.
• תופעות לוואי ששכיחותן לא ידועה – עלייה באנזימי כבד, הזעת יתר, תת לחץ דם, יתר לחץ דם, דיכאון, קטטוניה, רגישות מוגברת לאור, פקקת ורידים, הפרעות קצב לב ועוד.

התרופה אסורה לשימוש בקרב חולי פאוכרומוציטומה (גידול שפיר או ממאיר בבלוטת האדרנל), בקרב חולי סרטן השד, בקרב חולים שסובלים מדיכוי של מח העצם, בקרב מטופלים הנמצאים בתרדמת ועוד. כמו כן יש להשתמש בתרופה בזהירות רבה במיוחד בקרב חולי פרקינסון, צעירים מתחת לגיל שמונה עשרה, חולי לב, חולי אפילפסיה או חולים המשתמשים בליתיום.

האפקט האנטי פסיכוטי של התרופה וההשפעה המרגיעה שלה מתקבלים כאשר נוטלים מינון יומי גבוה (בין 600-1600 מיליגרם ליום). במינונים נמוכים הנעים בין חמישים למאתיים מיליגרם ליום, ההשפעה שלה היא בעיקר אנטי דיכאונית.