לפני שנצלול לשאלה המורכבת הזו, חשוב להבין את מרכיביה. דיכאון הוא מצב נפשי חמקמק בעל עוצמות וגוונים שונים. התסמינים הכלליים של דיכאון בדרך כלל זהים אצל מרבית האנשים והם מאופיינים בירידה – ירידה באנרגיה, ירידה בשמחת החיים, ירידה בחשק המיני, ירידה בהנאה מחוויות ומדברים שבעבר נחשבו כמהנים בעיני החולים בדיכאון.
כאשר דיכאון מוגדר "דיכאון קליני", סימן שהוא הפך כבד וחריף, ולאדם שלקה בו יש קושי אמיתי לנהל חיים תקינים לאורך זמן. במצב של דיכאון חריף, טיפול פסיכולוגי לא יספיק, ויירשמו לחולה בו תרופות נוגדות דיכאון כדי להחזיר את האיזון שהופר.
מהם נוגדי דיכאון ואיך הם עובדים?
נוגדי דיכאון הן תרופות כימיות שמטרתן להחזיר את האיזון ולעצור דיכאון. פסיכולוג יכול להפנות חולה לקבלת תרופות, אך רק פסיכיאטר יכול לרשום אותן. כמה שמות של תרופות שאולי כבר יצא לכם לשמוע – פרוזאק, ציפרלקס, ציפרמיל, סימבלטה ורסיטל.
לדיכאון יש גורמים רבים, אבל המרכזי והמשמעותי שבהם הוא חוסר איזון בקליטת מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) במוח. המוליכים העצביים שקשורים לדיכאון הם סרוטונין (אחראי ישיר למצב הרוח שלנו), דופאמין ונוראדרנלין, והתרופות גורמות להפרשה מוגברת שלהם. אגב, גם אלכוהול פועל על הקולטנים לסרוטונין. נקודה למחשבה.
הסכנה שבדיכאון, והשפעת תרופות נוגדות דיכאון
לא כל אדם שעובר תקופה קשה וסובל מדכדוך יופנה לפסיכיאטר ויקבל תרופות נוגדות דיכאון. עם זאת, יש הרבה סברות הגורסות כי בשנים האחרונות, קלה העט על הדק פנקס המרשמים.
ברוב המקרים המוחלט, אדם שיקבל תרופות נוגדות דיכאון הוא אדם שסובל מדיכאון חריף (המכונה גם דיכאון מג'ורי, או קליני) ורק תרופות יכולות לעזור לו לחזור לתפקד.
מעבר להפרעה באיכות החיים של חולים בדיכאון שנובעת מאנרגיה נמוכה וחוסר הנאה עד כדי הסתגרות בבית, חולים בדיכאון עלולים לפתח נטיות אבדניות ולהעסיק עצמם במחשבות על מוות.
לא כל החולים בדיכאון קליני יהיו מלנכוליים וחלשים. לעתים רגישות-היתר של חולה דיכאון תתבטא בהתקפי זעם עד כדי מאפיינים פסיכוטיים ואיבוד שליטה, שעלולים להגיע להפניית המחשבות על מוות לרצח של אדם אחר.
הטריגר לתגובה אלימה יכול להיות החל מדחייה על רקע רומנטי, ועד הדבר הקטן והשגרתי ביותר, כמו השארת מושב האסלה מורם.
לנוגדי דיכאון יש תופעות לוואי, וחשוב לציין זאת. למרבה האירוניה, תופעות הלוואי של תרופות נגד דיכאון לא עוצרות בכאבי בטן ובבחילה קלה, אלא קשורות גם הן לשינוי בהתנהגות. תופעות לוואי ידועות לנוגדי דיכאון הן נדודי שינה, התקפי חרדה, מאניה, תוקפנות והתנהגות אלימה.
שימו לב – בדומה לנטילת כל תרופה אחרת, אנשים שונים יושפעו מתופעות לוואי אחרות בצורה אחרת, ולעתים לא יושפעו כלל. אין לקחת את הנאמר כפשוטו, אנשים רבים נעזרים רבות בנוגדי דיכאון שמשנים את חייהם לטובה, ובלעדיהם הם לא היו יכולים לנהל חיי חברה ולתפקד באופן תקין.
איך נוגדי דיכאון עלולים להתקשר לביצוע רצח?
ישנם מרכיבים רבים שיכולים לגרום לאדם לרצוח. החל בנסיבות סביבתיות, דרך גנטיקה ומבנה המוח. חולים בדיכאון קליני שחוסר האיזון אצלם מתבטא ברגזנות ובאובדן שליטה על דחפים, הם קבוצת סיכון מוגבר לביצוע רצח. כמובן שלא כל חולה כזה ירצח, אך כיוון שחלק מתופעות הלוואי של נוגדי דיכאון הן גם התנהגות אלימה וחרדות, הן עלולות להגביר נטייה טבעית להתנהגות אימפולסיבית שתוביל לרצח.
בחיפוש אחר היסטוריה של מקרי רצח ניתן למצוא בקלות רבה רוצחים שהיו מטופלים בנוגדי דיכאון, ביניהם ג'יימס הולמס שטופל בגרסה גנרית של זולופט ורצח שנים-עשר איש, קיפ קינקל בן ה-15 שהיה מטופל בריטלין ובפרוזאק ורצח את הוריו, שניים מבני כתתו ופצע עוד עשרים ושניים תלמידים ואהרון אלקסיס שרצח 13 איש והתאבד. אלקסיס טופל בטראזודון.
ראו גם: