האם זה נכון שנוגדי דיכאון עשויים לגרום לאוטיזם?

נשים הרות הסובלות מדיכאון מתמודדות, בין יתר תסמיניהן, גם עם החלטה מורכבת לא פחות. נטילת תרופות נוגדות דיכאון, כחלק סטנדרטי מתהליך הטיפול, עלולה להוביל לסיכון שיתבטא בנזק אפשרי לתינוק ולעצמן. סיכוני התרופות נוגדות הדיכאון, הניטלות במהלך ההיריון, כוללים לידת תינוק הסובל מספקטרום האוטיזם, או מהפרעה התפתחותית, כמו גם ממספר מומים פיזיים מולדים.

רופאים רושמים למטופלות הסובלות מדיכאון במהלך ההיריון תרופות נוגדות דיכאון הכוללות פרוזאק וזולופט. שתי תרופות אלו שייכות למשפחת תרופות המכונה מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI).

בעוד שכל נוגדי הדיכאון הנרשמים במהלך ההיריון התגלו עד היום כקשורים לסיכון מוגבר לאוטיזם בילדים, מחקרים מראים כי תרופות מסוג SSRIs עוברות בקלות דרך השליה, ומגבירות את הסיכון יותר מכל תרופה אחרת.

אוטיזם

חוקרים בוחנים מומים פיזיים כמו גם השפעות נוירולוגיות לטווח הארוך של תרופות SSRIs על העובר. אבחנות אוטיזם נמצאות בעלייה בעולם הרפואה ורופאים לומדים כיום את האופן בו משפיעות התרופות על התפתחות התינוק ברחם.

אחד המחקרים, שנוהל על ידי אניק בראר מאוניברסיטת מונטריאול, ופורסם בגיליון 2015 של כתב העת Pdiatrics JAMA, מצא כי תרופות SSRIs מגבירות את הסיכון של תינוקות לפתח אוטיזם בשיעור של עד 200%, כשהן נלקחות במהלך ההיריון.

כל סוגי התרופות נוגדות הדיכאון האחרות מגבירות את הסיכון ב-87%. בראר מדווח שהשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, במיוחד במעכבי ספיגה סלקטיבית חוזרת של סרוטונין במהלך השליש השני או השלישי, מגבירה את הסיכון למחלות ספקטרום האוטיזם בילדים.

מחקר נוסף דיווח ביולי 2011 בכתב העת Archives of General Psychiatry על הקשר בין השימוש בתרופות SSRIs במהלך השליש הראשון של ההיריון, לבין עלייה בסיכויים להתפתחות הפרעת ספקטרום האוטיזם אצל התינוק. במחקר זה, השימוש בתרופות נוגדות דיכאון נחשב, מבחינת רמת סיכון כוללת, כגורם סיכון נמוך להפרעה אוטיסטית, אך הסיכון יוחס לשלושה אחוזים מהמקרים בקרב האוכלוסייה.

טיפול בדיכאון במהלך ההיריון

לדברי אניק בראר, דיכאון הוא מצב רציני מתיש, והמחקר אינו מטיף להימנעות מטיפול בדיכאון, אך הוא בהחלט דוגל בטיפול שונה מאשר תרופות נוגדות דיכאון במהלך ההיריון. חלק מהנשים, במיוחד אם תסמיניהם קלים, תוכלנה להתמודד עם דיכאון במהלך ההיריון באמצעות פעילות גופנית או פסיכותרפיה.

דיכאון שאינו מטופל במהלך ההיריון, נקשר למשקל גוף נמוך של האם, ונוטה להסתכם בטיפול נמרץ ליילוד. נשים הרות הסובלות מדיכאון שאינו מטופל, אינן מסוגלות להקפיד על תזונה נכונה או לקיים את מפגשי הטיפול הטרום לידתי. בנוסף, במקרים הקשים ביותר, הן עלולות להיות בסיכון מוגבר להתאבדות.

השפעת תרופות נוגדות דיכאון על ההיריון

בדומה לתרופות רבות אחרות, תרופות נוגדות דיכאון שייכת ל"תחום האפור" במהלך ההיריון, כפי שהתגלה באמצעות כמות מספקת של ראיות מדעיות להוכחת הנזקים באופן סופי. לכן רופאים עשויים להמתין עם קביעת תרופות לנשים הסובלות מדיכאון חמור יותר.

בראר חקר לידות מקוויבק בארצות הברית בין השנים 1998 עד 2009, ועקב אחר מרשמים שקיבלו נשים הרות שסבלו מדיכאון כמו גם רשומות רפואיות של התינוקות שנולדו להן. בסך הכול, כשלושה אחוזים מהתינוקות נחשפו ברחם לתרופות. בקרב קבוצה זו, 89% מהנשים דיווחו על חשיפה לתרופות בשליש הראשון, ו-54% מהן דיווחו על חשיפה לתרופות בהמשך ההיריון.

במהלך מעקב ממוצע של למעלה משש שנים, 1,054 ילדים, המהווים 0.7% מכלל תושבי העיר, אובחנו עם אוטיזם. חלקם הגדול היו בנים. מתוך 2,532 תינוקות שנחשפו לתרופות במהלך השליש השני או השלישי, 1.2% מהם אובחנו עם אוטיזם.

הסיכון המוגבר הוגבל לטיפול ממשפחת תרופות נוגדות דיכאון המכונה מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), כולל תרופות כגון פקסיל, פרוזאק, זולופט ורסיטל. תרופות אלו נקשרו לסיכון ברמות של יותר מכפולות לאוטיזם. טיפול בשילוב תרופות נוגדות דיכאון במהלך השליש השני או השלישי, נקשר עם סיכון מוגבר של פי ארבע לאוטיזם, למרות שהמחקר כלל חמש תינוקות אלו בלבד.