מבחינת מיליוני אנשים ברחבי העולם, מחלות כרוניות ודיכאון הן עובדות חיים. מחלה כרונית היא מצב שנמשך זמן רב וברוב המקרים אינה ניתנת לריפוי לחלוטין, למרות שמספר מחלות ניתנות לשליטה באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה בריאה, פעילות גופנית, ותרופות מסוימות.
דוגמאות למחלות כרוניות כוללות סוכרת, מחלות לב, דלקת פרקים, מחלת כליות, איידס, זאבת וטרשת נפוצה.
אנשים רבים הסובלים ממחלות אלו, סובלים גם מדיכאון, הנחשב לאחד הסיבוכים הנפוצים ביותר של מחלה כרונית. ההערכה היא כי עד שליש מהסובלים ממצב רפואי רציני, סובלים אף מתסמיני דיכאון.
מחלה כרונית ודיכאון: הסיבה והתוצאה
מחלה קשה עלולה לגרום לשינויים משמעותיים בחיים ולהגביל את הניידות והעצמאות. המחלה מקשה על תפקוד בתחומי חיים מהנים, ועלולה לכרסם בביטחון העצמי ולפגום בתחושת התקווה לעתיד.
לכן אין זה פלא שאנשים הסובלים ממחלה כרונית חשים ייאוש ועצב. במקרים מסוימים, ההשפעות הפיזיות של המצב או תופעות הלוואי של התרופות, מובילות לדיכאון.
מחלות כרוניות כגורם גירוי לדיכאון
למרות שכל מחלה עלולה לגרום לרגשות דיכאון, הסיכון של מחלה כרונית ודיכאון גבוה יותר עם חומרת המחלה ורמת הפרעת החיים שהיא גורמת. הסיכון לדיכאון עומד ברוב המקרים על שיעורים שבין 10-25% לנשים, ובין 5-12% לגברים, והסיכון גבוה במיוחד בקרב אדם עם היסטוריה של דיכאון.
דיכאון הנגרם כתוצאה ממחלה כרונית מחמיר יותר את המצב, במיוחד אם המחלה גורמת לכאב ועייפות, או שהוא מגביל את יכולת החולה לתקשר. דיכאון עלול להגביר את הכאב, כמו גם את העייפות והרפיון. שילוב מחלה כרונית ודיכאון עלול להוביל לבידוד, אשר צפוי להחמיר אפילו יותר את הדיכאון.
תסמיני דיכאון
אנשים עם מחלה כרונית, כמו גם בני משפחתם, עשויים להתעלם במקרים רבים מתסמיני הדיכאון. הם מניחים כי תחושות עצב הן תופעה נורמאלית לאדם הנאבק עם מחלה.
תסמיני דיכאון עשויים אף לחקות במקרים רבים בעיות רפואיות אחרות. כשאדם סובל ממחלה כרונית ודיכאון, עליו לקבל טיפול מקביל לשני המצבים.
אפשרויות טיפול
דיכאון של אדם עם מחלה כרונית מטופל באופן זהה לשיטת הטיפול באדם ללא המחלה. אבחון מוקדם וטיפול מקלים על המצוקה, ועל הסיכון לסיבוכים והתאבדות. במקרים רבים, הטיפול בדיכאון יכול לשפר את המצב הרפואי הכללי, להשיג איכות חיים טובה יותר, וסבירות גבוהה יותר להיצמד לתוכנית טיפול ארוכת טווח.
כשתסמיני הדיכאון קשורים למחלה גופנית או לתופעות הלוואי של התרופה, הרופא יכול לשנות את הטיפול. כאשר הדיכאון הוא בעיה נפרדת, ניתן לטפל בו בנפרד. למעלה משמונים אחוזים מהאנשים הסובלים מדיכאון, מגיבים היטב לטיפול עם תרופות, פסיכותרפיה או שילב של השניים.
תרופות נוגדות דיכאון מתחילות לפעול כעבור מספר שבועות, ויש לשתף פעולה עם הרופא או הפסיכיאטר על מנת למצוא את התרופה היעילה ביותר.
טיפים לחיים עם מחלה כרונית
דיכאון, נכות ומחלות כרוניות יוצרים מעגל קסמים. מצבים רפואיים כרוניים עלולים להוביל להתקפי דיכאון, אשר מפריעים להצלחת הטיפול במחלה.
חיים עם מחלה כרונית רצופים באתגרים, וניתן להבין אדם שמרגיש צער ועצב כשהוא מתמודד עם מצבו הבריאותי והשלכותיו. אך אם רגשות אלו אינם נעלמים, או שאדם מתקשה לישון או לאכול, או שהוא מאבד עניין בפעילויות שבדרך כלל גורמות להנאה, עליו לבקש עזרה.
כדי למנוע דיכאון, מומלץ להשתמש בטיפים הבאים:
להימנע מבידוד – מומלץ לקבל סיוע של בני משפחה וחברים. אם לא קיימת מערכת תמיכה מוצקה, יש לנקוט בצעדים לביסוס מערכת תמיכה. ניתן להתייעץ עם הרופא או המטפל לגבי קבוצות תמיכה.
למידת המצב הרפואי – ידע הוא כוח כשמדובר בקבלת הטיפול הטוב ביותר הזמין, ושמירה על תחושות עצמאות ושליטה.
תמיכה רפואית – יש להתייעץ עם מומחים בהם ניתן לבטוח ועימם ניתן לתקשר בגלוי את כל השאלות והחששות המתמשכים.
החלפת תרופות – אם קיים חשד שהתרופה גורמת לתסמיני הדיכאון, יש להתייעץ עם הרופא לגבי טיפולים חלופיים אפשריים, כולל שיטות להתמודדות עם כאב.
פעילויות מהנות – ככל הניתן, מומלץ להמשיך בפעילויות מהנות, לשמור על קשרים עם חברים, כמו גם להגביר את הביטחון העצמי ותחושת השיתוף.
אדם הסובל מדיכאון ומחלה כרונית אינו צריך להמתין שהמצב יחלוף. עליו למצוא מטפל או יועץ בו ניתן לבטוח, ולהשתחרר מכבלי הדיכאון.