כל אדם חווה דיכאון בצורות שונות, אך המשותף לכל הסובלים מדיכאון הוא חוסר היכולת להפעיל את מרכז השליטה המוחי האחראי על קבלת החלטות.
הצורך לקבל החלטות במצב של דיכאון נתפס כמכלול אפשרויות המתרוצצות בראש, וחרדה גוברת הנובעת מחוסר היכולת להתמקד מספיק על מנת לבחור אפשרות אחת.
סוגים שונים של חוסר החלטיות
דיכאון הוא סדרת מצבי רוח משתנים לאורך רצף קל עד חמור. אדם הסובל מדיכאון יודע שמשהו משובש באופן חשיבתו והתנהגותו. הוא רוצה וצריך לתפקד, אך מאבד את התחושה המכוונת אותו מהיכן להתחיל ומה הכי חשוב. כשהדיכאון גובר, גובר עימו עומס המשימות וצף ללא מועדים מסודרים וסדרי עדיפויות ברורים.
אדם הסובל מדיכאון חווה קהות חושים ואינו מסוגל לקבל החלטות. במקרים רבים, השימוש בתרופות נוגדות דיכאון כגון פרוזאק, אחראיות לתסמיני הריחוק, כולל מיחסים קרובים. הכול נראה רחוק וריק. המוח החושב עדיין מסוגל לתפקד, אך משוחרר מכל קשר לתחושה. החלטות המבוססות על היגיון, אך מתקבלות מתוך תחושת אדישות, עשויות להיות המסוכנות מכולן.
דיכאון מונע יכולת קבלת החלטות
בקצה השני של הספקטרום, שם ממתין הדיכאון החזק, קיים רגש רב, אך הוא מאופיין בייאוש. על מנת לשרוד, אדם הסובל מדיכאון מקבל טיפול פסיכולוגי על מנת להשיב את יכולת הבחירה.
לאנשים שאינם סוגלים מדיכאון קל לטעון שחשוב לקבל החלטות, אך אדם מדוכא אינו רואה את העולם כך, וחווה עינויים כשהוא נאלץ לבחור, ולו רק על מנת להפסיק את הכאב הבלתי נסבל.
הישרדות מונחת על כף המאזניים
פסיכולוגים מתבוננים על משמעויות משפטי קלישאות כגון "להיות או לחדול" ומסבירים שכשמבקשים מאדם מדוכא לפעול בקיצוניות כזו, הוא מקבל את ההמלצה כלשונה, וסבור שחייו והישרדותו מונחים על כף המאזניים.
להיות או לחדול, מבחינתו, היא מטאפורה שאינה מועילה, היות ובדיכאון, כשאדם אינו מסוגל להחליט, הוא עלול לבחור אפשרות אחת מבין רבות, ולמרבה הצער, במקרים רבים, ההחלטה המתקבלת תהיה התאבדות.
הכלים הדרושים לקבלת החלטות בדיכאון
יש לצמצם את האפשרויות הרבות לפעולה ספציפית שתוביל להשגת מטרה כלשהי. אדם הסובל מדיכאון, הנדרש לקבל החלטה, צריך להבין מה עליו לעשות, ולנקוט בפעולה עכשיווית. בחירה בהחלטה פשוטה אחת מונעת בחירה בהחלטה מזעזעת של סיום החיים, וההבנה שהבחירה הייתה בחיים, מפיגה מעט את ערפילי הדיכאון ומקלה על הנפש.
אך כדי לעשות זאת, קיים צורך בחזון ברור של מה שצריך להשיג, וביטחון ואמונה שניתן לעשות זאת על מנת לשפר את החיים. אלא שזה יכול להיות מעגל קסמים, היות ובדיכאון, אלו הן בדיוק התכונות שאדם יודע שאין לו.
היציאה ממעגל הדיכאון מתחילה עם החלטה אחת
כשאדם הסובל מדיכאון מבקש להשתחרר מהמצוקה, עליו להאמין ש"הקולות" במוחו אינם חזקים יותר מכל צליל שהוא מכיר, והוא נדרש לגייס את כל הכוחות הנפשיים על מנת שלא להאמין שהעולם יהיה מקום טוב יותר בלעדיו. ושכן. הוא יכול לצאת מהמצב. הוא יכול לעשות זאת.
הבנה זו היא יותר מסתם הישרדות. היכולת לדחוף נגד הזרם המושך בכיוון הלא נכון, מובילה להכרה בכוח ובתחושת המטרה. עמוק בפנים, גם כשאדם סובל מדיכאון, הוא יודע שיש לו ברירה, והוא מבין שמוטב שיקבל את ההחלטה הנכונה.
היכולת לקבל החלטה כזאת, למרות הדיכאון, משיבה את הכבוד העצמי ומאפשרת את המשך החיים. אנשים עם דיכאון חמור צריכים לעבוד קשה יותר על מנת לשלוט בממדים הבסיסיים ביותר של החיים, כך שניתן יהיה להמשיך קדימה, ולהרוג את הדחף לשקוע בדיכאון.