מתח עשוי להשפיע על אדם באופן חיובי. הוא שומר על ערנות, מוטיבציה, מוכנות להגיב למצב סכנה, ושיפור הביצועים. יחד עם זאת, עודף מתח, חרדה, או סטרס כרוני, עלולים לגרום לאנשים רגישים, לדיכאון.
הבנת השפעת המתח על דיכאון
אם הסטרס הוא כרוני, כפי שניתן לראות אצל אנשים המטפלים בהורים עם מחלות כרוניות, או גם אם מדובר במצב של התמודדות עם אובדן עבודה או מוות של אדם אהוב, הוא עלול להוביל לדיכאון בקרב אנשים במיוחד כאלו שנוטים לאפיין אותם כרגישים. מתח וחרדה עשויים להוביל לפעילות יתר של מנגנון התגובה ללחץ בגוף.
סטרס כרוני בפרט, מוביל להורמונים גבוהים כגון קורטיזול, שהוא הורמון הלחץ, והפחתת סרוטונין ונוירוטרנסמיטורים אחרים במוח, כולל דופמין, הקשור לדיכאון. כשמערכות כימיות אלו עובדות באופן תקין, הן מווסתות תהליכים ביולוגיים כגון שינה, תיאבון, אנרגיה, וחשק מיני, ומאפשרות ביטוי מצבי רוח ורגשות נורמאליים.
במצב בו תגובת הלחץ אינה מצליחה לכבות לאחר מצב קשה, עלול להתרחש דיכאון. אף אחד אינו נמלט מלחצים בחיים כגון מוות של אדם אהוב, אובדן עבודה, גירושין, אסון טבע כגון רעידת אדמה. אך בקרב חלק מהאנשים, לחץ זמני עלול להוביל ללחץ כרוני, אם המצב אינו נפתר.
אובדן מכל סוג שהוא נחשב כגורם סיכון עיקרי לדיכאון. תקופת אבל נחשבת לצער נורמאלי ובריא. אך אם התגובה לאובדן נמשכת יותר מידי זמן, היא עלולה להוביל לדיכאון. מחלה קשה, כולל דיכאון עצמו, נחשבת ללחץ כרוני.
סגנון חיים המשפיע על מתח ודיכאון
הקשר בין מתח ודיכאון הוא מורכב. אנשים הנוטים להזניח הקפדה על אורח חיים בריא, כגון לעשן, או לשתות יותר מהרגיל ולהימנע מהקפדה על פעילות גופנית קבועה, עלולים לסבול ממתח וחרדה המובילים להתנהגויות ודפוסים שליליים אשר בתורם עשויים להוביל ללחץ כרוני ולהגביר את הסיכון לדיכאון.
אובדן מקום עבודה, למשל, אינו מתבטא בפגיעה בהערכה העצמית בלבד, אלא גורם לאובדן קשרים חברתיים, העלול להאיץ את הדיכאון. מעניין לציין, ששינויים רבים המתרחשים במוח במהלך התקף דיכאון, זהים להשפעות חמורות וממושכות של מתח.
התמודדות עם מתח ודיכאון
כשאדם סובל מדיכאון או ממתח וחרדה, מומלץ להתחיל לבצע בהדרגה שינויים חיוביים באורח החיים. במקביל, ניתן להתגונן מפני הישנות הדיכאון או הקלתו באמצעות חשיבה חיובית ולמידת טכניקות הרפיה המשנות את תגובת הלחץ של הגוף. בניית חוסן נפשי חשובה במיוחד כשאדם חווה חרדה ומתח כרוני. השינויים החיוביים באורח החיים מסייעים להפחית את רמות המתח ולהגביר את העמידות הנפשית, ובכך להפחית את הסיכון לדיכאון.
פעילות גופנית – מומחים ממליצים להקפיד על חצי שעה ביום של פעילות גופנית מתונה, כגון הליכה או שחיה, לפחות חמישה ימים בשבוע. אין צורך להתאמן לקראת ריצת מרתון, אך הפעילות הגופנית מייצרת כימיקלים בגוף המשפרים את מצב הרוח ומעוררים הורמונים ונוירוטרנסמיטורים, כולל אנדורפינים, המסייעים להפחתת הלחץ.
קשרים חברתיים תומכים – בידוד נחשב כגורם סיכון לדיכאון, ואילו התחברות לאנשים המפיגים את השפעות המצוקה מסייעת להפגת החרדה, הלחץ והדיכאון.
יוגה, מדיטציה, ופסיכותרפיה – מחקרים הראו כ שיטות אלו מועילות באופן של הסבת המעגלים החשמליים במוח. יש להן השפעות חיוביות על החלקים במוח האחראים על הוויסות הרגשי.
תזונה נכונה – יש להקפיד על אכילה בריאה, ולא לשתות יותר מידי אלכוהול, הנחשב כמדכא ידוע של מצב רוח.
זמן איכות אישי – מומלץ להתמקד בעיסוקים יצירתיים או בתחביבים, המסיחים את הדעת מהיבטי חרדה ולחץ. מומלץ לצאת לחופשות כשניתן, ולקחת הפסקות במהלך יום עבודה ארוך. אלו הן שיטות יעילות להפחתת לחץ.
הקפדה על שעות שינה תקינות – אנשים שעובדים שעות ארוכות ולחוצות, או המתמרנים בין לחצי משפחה ועבודה, יתכן שאינם מצליחים לישון שמונה שעות בלילה, כדי לחוות רווחה רגשית.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי – סוג טיפול זה מסייע לאנשים לנסח מחדש אירועים באופן חיובי יותר. השקפת חיים שלילית ונטייה קבוע לדאוג עלולה להגביר את השפעת הלחץ ורמות החרדה.
חשוב שאנשים הסובלים מדיכאון לא יאשימו את עצמם. דיכאון נובע בחלקו מהיבטים גנטיים, סביבתיים והשפעות חיים קודמות. לכן מומלץ לבקש עזרה, שכן לא ניתן לנצח את הדיכאון לבד.