דיכאון מג'ורי הוא הפרעת דיכאון הידועה גם כדיכאון קליני או דיכאון חד קוטבי או קיצוני, לעומת דיכאון דו קוטבי המאופיין בשני קטבים של מצב רוח דיכאוני ומצב רוח מאני, כלומר, אופוריה, רגש ופעילות מוגברים.
דיכאון זה משפיע על אנשים באופנים שונים. יש החווים בעיות שינה, ירידה במשקל ובדרך כלל תחושת נסערות ועצבנות. אחרים עשויים לישון ולאכול יותר מידי תוך תחושה קבועה של חוסר ערך ואשמה.
אחרים עדיין יכולים לתפקד בצורה סבירה בעבודה ולהעמיד פני שגרה מול אחרים, בעוד שעמוק בפנים הם חשים מדוכאים וחסרי עניין בחיים. רוב האנשים עם דיכאון קליני מאבדים עניין כללי בפעילויות שגרמו להם הנאה בעבר, וחווים תסמינים גופניים ונפשיים העשויים לכלול עייפות, קושי בריכוז ובזיכרון, תחושות חוסר תקווה וחוסר אונים, כאבי ראש, כאבי גוף ומחשבות אובדניות.
מאפיינים של דיכאון מג'ורי
בקרב מבוגרים, דיכאון קליני משפיע על נשים יותר מגברים. ההפרעה נפוצה ביותר בטווח הגילאים שבין 25-44. בקרב ילדים, דיכאון זה משפיע על בנים ובנות בערך באותו שיעור. למרות שהדיכאון עשוי להופיע בכל גיל, נראה שהגיל הממוצע לפיתוח המחלה מתרחש באמצע שנות העשרים. לאנשים שיש להם הורה או אח הסובל מדיכאון מג'ורי יש סיכויים מוכפלים או משולשים לפתח את המצב, בהשוואה לאנשים ללא היסטוריה משפחתית של דיכאון.
כשני שליש מהאנשים הסובלים מהתקפי דיכאון קליני, יתאוששו לאחרים. השליש האחר עשוי להתאושש באופן חלקי בלבד או בכלל לא. אנשים שאינם מסוגלים להחלים לחלוטין, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות התקפי דיכאון נוספים יותר.
גורמים לדיכאון מג'ורי
התפתחות הפרעת דיכאון קליני קשורה לעיתים למחלות רפואיות מסוימות, כגון סרטן, שבץ, סוכרת ואוטם שריר הלב. טיפול במצב הרפואי עשוי להיות מורכב יותר אם המטופל סובל גם מדיכאון, ויעילות הטיפול עשויה להיות פחות חיובית.
הוכח כי מצבים נפשיים אחרים עלולים לעיתים קרובות להתקיים עם הפרעת דיכאון. מצבים אלו כוללים הפרעת התמכרות לסמים ואלכוהול, חרדה ופאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעות אכילה והפרעת אישיות גבולית. יש לקחת הפרעה זו ברצינות רבה, היות ו-15% מהסובלים ממנה, עלולים ליטול את חייהם ולבחור בהתאבדות.
תסמיני דיכאון מגו'רי
למרות שדיכאון מג'ורי עשוי להתרחש פעם אחת בלבד במהלך החיים, בדרך כלל אנשים חווים התקפים רבים של דיכאון, במהללכם התסמינים מתרחשים ברוב שעות היום, כמעט מידי יום, ועשויים לכלול:
- תחושות עצב, ריקנות או אומללות.
- התפרצויות זעם, עצבנות או תסכול.
- חוסר עניין בפעילויות מהנות.
- הפרעות מיניות.
- הפרעות שינה.
- עייפות וחוסר אנרגיה המשפיעות על פעילויות יומיומיות.
- הפרעות אכילה כגון אנורקסיה או בולימיה.
- הפרעות פסיכו מוטוריות.
- תחושות חוסר ערך או אשמה.
- קיבעון על כישלונות העבר.
- חשיבה מעוותת.
- בעיות ריכוז וזיכרון.
- קושי בקבלת החלטות.
- מחשבות תכופות אודות מוות וניסיונות התאבדות.
- כאבי גב או ראש ללא סיבה מובנת.
אבחון דיכאון מג'ורי
פסיכולוג או איש מקצוע אחר העוסק בבריאות הנפש מאבחן דיכאון זה באמצעות שאלות אודות ההיסטוריה הרפואית והנפשית, והתסמינים. על פי ההגדרה, דיכאון מאובחן כשאדם סובל מרוב התסמינים במשך שבועיים לפחות.
אנשים רבים הסובלים מדיכאון מג'ורי אינם פונים לקבלת אבחון או טיפול בשל עמדות החברה לגבי דיכאון. אדם עשוי להרגיש כי הדיכאון שלו הוא באשמתו או שהוא מודאג לגבי מה שיחשבו אחרים. בנוסף, הדיכאון עצמו עלול לעוות את יכולת האדם להכיר בבעייתו. לכן בני משפחה או חברים צריכים לעודד את הסובל מהדיכאון לפנות לקבלת עזרה.
טיפול בדיכאון מג'ורי
שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי יעיל ביותר. תרופות נוגדות דיכאון הנפוצות ביותר הנקבעות למצב זה הן מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיבית של סרוטונין (SSRI), כולל פרוזאק, זולופט, פקסיל ורסיטל. תרופות אלו כרוכות בתופעות לוואי אך הן בטוחות יחסית בהשוואה לתרופות נוגדות דיכאון ישנות.
תופעות הלוואי של תרופות אלו הן בעיות בתפקוד המיני, בחילות והגברת החרדה בשלבים הראשונים של הטיפול. בדרך כלל יש לקחת את התרופות לפחות במשך חודש וחצי עד להשגת שיפור. ברגע שנמצאת התרופה המתאימה, נדרשים בדרך כלל מספר חודשים עד למציאת המינון הנכון לקבלת ההשפעה החיובית המלאה.
תרופות נוגדות דיכאון יעילות אחרות הן אפקסור ורמרון, הנחשבות לסוגים הישנים יותר. תרופות טריציקליות ומעכבי מונואמין אוקסידאז, עדיין נמצאות בשימוש, ויכולות להיות שימושיות ביותר כשהמטופל אינו מגיב היטב לטיפולים אחרים.