תסמיני דיכאון שכיחים ביותר במהלך טיפולי פוריות. העצב הנגרם בשל חוסר היכולת להרות, נחשב לתגובה טבעית. הולדה היא האינסטינקט החזק ביותר בעולם החי, והרצון ללדת תינוק הוא הדבר הטבעי ביותר בעולם.
מטופלים מספרים בדרך כלל את אותו סיפור במסגרת טיפול פסיכולוגי: הם מוותרים בשמחה על השימוש באמצעי המניעה, מנסים להרות במשך מספר חודשים, ולאחר מכן מתחילים להיות מודאגים מעט.
ככל שהזמן עובר, הדאגה מפנה את מקומה ללחץ, וכשהם סוף סוף פונים לטיפול רפואי, הם כבר סובלים מחרדה ודיכאון. עד שהם מתייעצים עם מומחה פוריות, הם חווים רכבת הרים של רגשות מידי חודש, המתעצמים לנוכח העובדה שכולם, או כמעט כולם מסביבם כבר נהנים מהריון תקין או שהם לאחר לידה. כשאנשים בסביבתם אומרים להם "פשוט להירגע", העניינים עשויים לצאת משליטה לחלוטין.
חיוניות הטיפול הנפשי
גברים ונשים נוטים להגיב לבעיות פוריות באופן שונה. בנוסף, המצב משפיע באופן משמעותי על חיי המין, מה שמוביל להשפעה שלילית על מערכת היחסים הזוגית, ומערכת היחסים עם בני משפחה וחברים.
גם בעיות כלכליות מתחילות להתעורר, ואפילו אמונות דתיות או רוחניות עשויות להיפגע. לכן אין זה מפתיע כי כמעט מחצית מהאנשים הסובלים מאי פוריות מדווחים על רמות גבוהות של דיכאון לפני שהתחילו את הטיפול. מצב של נטייה לבכי, חוסר הנאה מדברים שבדרך כלל גורמים להנאה, בעיות שינה או אכילה, ועצבנות, עשוי להצביע על דיכאון. אך יש לזכור שזהו מצב נורמלי לחלוטין במהלך טיפולי פוריות.
לצד טיפולי הפוריות, טיפול בתסמיני דיכאון הכרחי בשל מגוון נרחב של סיבות. העצב פוגם באיכות החיים; נשים הסובלות מדיכאון נוטות יותר לוותר על טיפולי הפוריות, ובכך מגבילות את סיכוייהן להרות; וגם הדיכאון עצמו עשוי להפחית את הסיכויים להרות, גם עם הפריה חוץ גופית.
על אבחון וטיפולי פוריות בנשים וגברים ניתן לקרוא באתר pregnancy.org.il
שיקולים רפואיים
הטיפול הנפוץ ביותר לדיכאון הוא תרופה נוגדת דיכאון, בדרך כלל מסדרת תרופות המכונה SSRI. יחד עם זאת, פסיכולוגים ורופאי פוריות סבורים כיום שתרופות אלו עשויות להציב אישה הרה בסיכון גבוה, כולל שיעור גבוה יותר של הפלה מוקדמת, והשפעות סיכון על העובר והתינוק. לכן הן כבר אינן נחשבות כקו הבחירה הראשון הטוב ביותר.
הרופאים הגיעו למסקנה לפיה נשים המנסות להרות, הסובלות במקביל מתסמיני דיכאון ושוקלות לקחת תרופות נוגדות דיכאון, צריכות להתייעץ עם הרופא לגבי ערוצים אחרים שאינם תרופתיים. בנוסף, מומלץ להתייעץ עם פסיכיאטר או מטפל מומחה בבריאות הנפש אודות היתרונות והחסרונות של התרופות, ולהשיג הבנה לגבי שיטות טיפול מוצלחות אחרות לתסמיני דיכאון.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
רוב המקרים הקשורים לטיפולים שאינם תרופתיים נגד דיכאון, כגון פסיכותרפיה ובמיוחד טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שהוא צורת טיפול לטווח הקצר, במהלכו לומדת המטופלת להכיר ולאתגר דפוסי חשיבה אוטומטיים ומעוותים כגון "לעולם לא יהיה לי תינוק, הכול באשמתי", מתבצעים מתוך מטרה לנוע לעבר שינוי דפוסי חשיבה כגון "אני עושה כל שביכולתי על מנת להיכנס להיריון" ו"לא עשיתי שום דבר שגרם לעקרות שלי".
סוגיית חיוניות הטיפול מתמקדת בעובדה לפיה בתסמיני דיכאון, יש להתייעץ עם מומחה מקצועי לבריאות הנפש, ולבחון בעיון את היתרונות והחסרונות של תרופות נוגדות דיכאון לעומת מסלול של טיפול שאינו תרופתי.
כשהתסמינים קלים, בינוניים או בודדים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול אחר לבריאות הנפש, נחשב לבחירה יעילה, בטוחה ומהירה לטיפול בתסמינים. אם תסמיני הדיכאון נופלים לקטגוריה חמורה, מומלץ לשקול הפסקה מהניסיון להרות, לטפל היטב בבריאות הנפש, ולאחר מכן לנסות להרות שוב.