סכיזופרניה יכולה להתפתח גם בקרב ילדים מתחת לגיל 12, כאשר במקרים האלו היא נקראת Childhood Schizophrenia. להפרעה ישנה השפעה שלילית על היכולת ליצור קשרים חברתיים תקינים, על התפקודים האינטלקטואליים, על התפקוד היומיומי ולמעשה פחות או יותר על כל תחומי החיים.
יש לציין כי ההפרעה נדירה מאוד בקרב ילדים ושכיחותה עומדת לפי ההערכות העדכניות על 1:40000 כשעל כל שישים מבוגרים המאובחנים עם סכיזופרניה, ישנו ילד אחד המאובחן עם ההפרעה בלבד.
גורמי הסיכון לפתח סכיזופרניה בילדות
להלן גורמי הסיכון המרכזיים:
- התעללות או מאורע טראומתי.
- חיים רוויים בלחץ בשנות החיים הראשונות.
- קרוב משפחה מדרגה ראשונה הלוקה בסכיזופרניה.
- תת תזונה חמור במהלך ההתפתחות העוברית.
- פגיעה מוחית בעובר במהלך ההיריון.
- מחלה נגיפית חמורה שעברה מהאם לעובר במהלך ההיריון.
- צריכה של תרופות פסיכיאטריות או סמים.
התסמינים של סכיזופרניה בגיל הרך
בניגוד למבוגרים, שבהם הסכיזופרניה לרוב מאובחנת בעקבות התפרצות של התקף פסיכוטי חריף, בקרב ילדים ההפרעה ברוב המוחלט של המקרים מתחת באופן הדרגתי ביותר. כך למשל בתקופת הגיל הרך, זמן רב לפני שניתן להבחין בהתפתחות של התסמינים הפסיכוטיים, ניתן לאבחן עיכוב התפתחותי, בעיקר בתחום רכישת השפה. בנוסף ילדים שבסופו של דבר יפתחו סכיזופרניה יכולים למשל לזחול בצורה לא שגרתית, לנענע את גופם בצורה חריגה, להפגין תסמיני חרדה או רגזנות ללא טריגר חיצוני ברור ועוד. חשוב במיוחד להיות ערים לתסמינים הבאים:
- ישנה הרגשה כאילו שהמוח של הילד סובל מניתוקים ומפסיק לעבוד לפרקים.
- הילד מרגיש כאילו הוא לא נמצא בשליטה על העיניים שלו והמחשבות שלו.
- הילד שומע קולות ורואה מראות שלא מתקיימים במציאות.
- הילד שומע שמישהו קורא בשמו באופן ברור כאשר איש לא קורא בשמו.
- מחשבות מבולבלות במיוחד.
- מחשבות ורעיונות ביזאריים מאוד, אך מוחשיים מאוד.
- שינויים פתאומיים וקיצוניים ברגשות ללא גורם חיצוני ברור.
- התנהגות משונה וחריגה.
- ביטוי של מחשבות פרנואידיות ותחושה כללית של רדיפה.
- התנהגות אכילה לא שגרתית ובעלת אופי טקסי.
- הבעות פנים נטולות רגשות.
- הפגנת רגשות בצורה שאינה תואמת את הנסיבות.
- קושי לדבר או לבצע משימות פשוטות.
- קושי ניכר ליצור חברויות או לשמור על קשרים בינאישיים שנרכשו.
- נסיגה חברתית.
כפי שניתן להבין מכל הכתוב לעיל, כל התסמינים המקדימים את ההתקף הראשון אינם ספציפיים. כמו כן מדובר בתופעות שניתן בדרך כלל לייחס לגיל הצעיר של המטופלים. אי לכך, ברוב המוחלט של המקרים התסמינים המוקדמים לא זוכים להתייחסות הראויה להם.
עם זאת, חשוב ביותר לגשת לאבחון פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר ילדים, בהינתן התסמינים המתאימים, במיוחד אם ישנם גורמי סיכון מסוימים לסכיזופרניה כמו לדוגמה קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מסכיזופרניה.
כיצד מתנהל תהליך האבחון?
תהליך האבחון מבוסס בעיקרו על אבחון פסיכיאטרי הכולל בין היתר אפיון של התסמינים בצורה המדויקת והמפורטת ביותר האפשרית. יש לשאול את הורי הילד (ואת הילד עצמו אם הוא כבר מדבר) על הרגשות, המחשבות ודפוסי ההתנהגות הלא שגרתיים. חשוב לבדוק מתי הופיעו התסמינים החריגים לראשונה, כמה זמן הם נמשכים, מה היא מידת החומרה שלהם, האם ישנן מחשבות אובדניות או מחשבות רדיפה ועוד.
חשוב ביותר לבצע אבחנה מבדלת בין סכיזופרניה לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות שיכולות לבוא לידי ביטוי בתסמינים דומים כמו לדוגמה דיכאון או למשל הפרעה דו קוטבית. זאת כיוון שלכל הפרעה יש את הטיפולים המתאימים לה, שאינם רלוונטיים עבור ההפרעות האחרות. האבחון הסופי נקבע בהתאם למספר קריטריונים הנחוצים לאבחון הכוללים דיבור לא מאורגן, מחשבות שווא, הזיות, ירידה בתפקוד האישי, משך סימפטומים של חצי שנה לכל הפחות ועוד.
על מנת לשלול גורמים אחרים לתסמינים שמציג הילד, ייתכן שיופנה לביצוע בדיקות רפואיות שונות כמו לדוגמה בדיקת לחץ דם, ספירת דם מלאה, בדיקת תפקודי בלוטת התריס, מדידת חום ועוד.
ראו גם: