אדם יכול להקשיב בתשומת לב מלאה במהלך השיעורים, לרשום הערות מפורטות, לקרוא את כל חומר הלימודים ואף להשתתף בקבוצות לימוד כך שהבחינה המתקרבת צריכה להיות כמעט משחק ילדים. לאדם הסובל מחרדת בחינות, בשעת המבחן עצמו הוא יסבול מחרדה זו וימצא את עצמו כה עצבני, עד שלא יהיה מסוגל לענות אפילו על השאלות הקלות ביותר.
חרדת בחינות היא מצב פסיכולוגי שבו אדם חווה מצוקה וחרדה קיצוניים במצבי בחינה. בעוד שאנשים רבים חווים מידה מסוימת של מתח וחרדה לפני ובמהלך בחינות, חרדה זו עלולה לפגוע בלמידה ובביצועי המבחן.
מעט עצבנות עשויה להיות מועילה ביותר, שכן היא שומרת על ערנות ומוכנות נפשית להתמודד עם האתגרים המוצגים בבחינה. אך פחד מוגזם מקשה על הריכוז ואדם נאבק להיזכר בכל פיסת מידע אותה הוא למד, גם אם הוא בקיא לחלוטין בחומר.
הגורמים לחרדת בחינות
חרדה זו משפיעה על הגוף והנפש. בעיתות לחץ, הגוף משחרר הורמון אדרנלין, המכין אותו למצב סכנה. זה מה שגורם לתסמינים הפיזיים. הדאגה המוגברת במהלך המבחן אינה מותירה מרחב נפשי לחשיבה על השאלות במבחן,
אנשים העלולים לסבול ממצב זה הם אנשים פרפקציוניסטים, המתקשים לקבל טעויות או להשלים עם כל ציון שהוא פחות ממושלם. כך שגם מבלי משים, הם עלולים להלחיץ את עצמם, עד שהחרדה שלהם גוברת.
תסמיני חרדת בחינות
חלק מהאנשים חשים מצב של "פרפרים" בבטן, ואחרים מתקשים בריכוז במהלך הבחינה. אחרים חווים דופק מואץ ותחושת חוסר יציבות פיזית. במקרים הקשים ביותר, אנשים עלולים לחוש בחילה וקוצר נשימה או אף לחוות התקף חרדה במלוא מובן המילה.
תסמינים נוספים הם הזעה מוגברת, רעד מוגבר, מחשבות מדאיגות כגון "שכחתי את כל החומר", "מה יקרה אם המבחן יהיה קשה מידי?", ":מה יקרה אם אקיא?" מחשבות אלו מובילות לתסמיני דופק לב מואץ ונשימה מהירה. תחושות אלו עשויות להיות קלות או עזות.
התמודדות עם חרדת בחינות
חרדה זו עשויה להיות בעיה אמיתית, כשאדם כה לחוץ לפני מבחן עד שאינו מסוגל להתגבר על העצבנות, להתמקד בשאלות ולהפגין את ביצועיו הטובים ביותר. יחד עם זאת, ניתן להתמודד עם החרדה, לשלוט עליה ולעמוד באתגר.
ניצול מעט מתח
מתח הוא מנגנון האזהרה של הגוף. זהו סימן המסייע לאדם להתכונן למשהו חשוב העומד להתרחש, וניתן להשתמש בו על מנת להשיג יתרונות. במקום להגיב ללחץ בפחד, ניתן לנקוט בגישה מעשית, ולנצל את הפחד על מנת להתכונן היטב למבחן, כמו גם להבין שהפחד נובע ממחשבות בלבד, מהן יש פשוט להתעלם.
קבלת תמיכה מהסביבה
למרות שמעט חרדה עשויה להיות חיובית, מנת יתר שלה היא סיפור שונה לחלוטין. אם אדם לחוץ באופן מוגזם בעת המבחן, עד שהוא אינו מסוגל לענות על שום שאלה, זהו מצב המצריך מעט תשומת לב ניתן להיעזר במורים, ביועצת בית הספר, או אף לקבל תהליך אימון אישי להתגברות על פחדים, או טיפול פסיכולוגי. אלו הם משאבים יעילים המקלים חרדות.
שליטה על המחשבות
יש להישמר מפני כל המחשבות השליליות, שכן הן תורמות לחרדה. אם אדם מוצא עצמו עסוק במחשבות כגון "אני לא טוב במבחנים", או "זה 'הסוף שלי' אם אכשל במבחן הזה", מומלץ להחליף מחשבות אלו בחשיבה חיובית מציאותית כגון "למדתי המון, ואני מכיר את החומר, אני הולך להצליח בגדול!". בדיוק כפי שהמוח מתרגל להפעיל תסמינים פיסיים בעקבות חשיבה שלילית, כך הוא לומד להפיג את אותות החרדה ותסמיניה בעקבות חשיבה חיובית.
השלמה עם טעויות
צעד נוסף בו ניתן לנקוט הוא קבלת פרספקטיבה נכונה, במיוחד אם אדם שואף לשלמות או שהוא נוטה להחמיר עם עצמו. כל אדם מבצע טעויות, ויש ללמוד להשלים עם כישלונות קטנים וטעויות מסוימות, וללמוד מהם.
טיפול עצמי
מסייע להרגעות בעיתות חרדה. ניתן לבצע תרגילי נשימה פשוטים באופן קבוע, גם כשאדם אינו לחוץ, כך שהגוף מזהה תרגילים אלו כסימן לכך שעליו להירגע. וכמובן שיש לדאוג לבריאות, כגון לישון היטב, להקפיד על פעילות גופנית ולאכול תזונה בריאה, במיוחד לפני המבחן אך גם באופן כללי, כך שניתן יהיה לשמור על פעילות מיטבית של המוח.
כל הצעדים האלו לוקחים זמן וכרוכים בתרגול, ולמרות שהחרדה לא תעלם בן לילה, שיטות אלו מסייעות להקלת המתחים, ומהוות מיומנויות חשובות במצבי חרדה רבים.