כמויות התרופות נוגדות הדיכאון הנצרכות מידי שנה הולכות וגוברות. מחקר בריטי חדש טוען שהשימוש הגובר בתרופות אלו הואץ מאז המפולת הכלכלית שהתרחשה בשנת 2008. המחקר מראה שכמעט ממחצית הגידול בצריכת התרופות התרחשה בין השנים 1998 ו-2012, במיוחד בארבע שנות המשבר הפיננסי בין השנים 2008 ו-2012.
משמעות העלייה השנתית במרשמי תרופות נוגדות דיכאון עלתה ב-8.5% בשנה, מאז ההתרסקות הבנקאית, לעומת 6.7% צריכת התרופות בתקופות קודמות. ניתוח השינויים בצריכת התרופות, לטווח הארוך, מצא שעליית האבטלה קשורה עם עלייה משמעותית במספר צריכת התרופות נוגדות דיכאון.
ממצאי המחקר
הממצאים משקפים את המציאות הפרדוקסלית של הטיפול בדיכאון. בעוד שחלק מהמתנגדים מתלוננים כי תרופות נוגדות דיכאון מחולקות למטופלים כמו סוכריות, הנתונים מראים שדפוסי מרשמים בדרך כלל קשורים לנתונים הידועים אודות שכיחות הדיכאון.
הממצאים המרכזיים של המחקר הם:
השימוש בתרופות נוגדות דיכאון. רוב האנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון עושים זאת לשם טפול בדיכאון, אך התרופות משמשות אף לטיפול בהפרעות אחרות, כגון חרדה.
הקשר בין התרופות לבין בעיות בריאות הנפש. פחות משליש האנשים הנוטלים תרופה אחת נגד דיכאון, התייעצו עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש בשנה שקדמה להתחלת צריכת התרופה. ופחות ממחצית מהאנשים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון רבות, התייעצו עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש בשנה שקדמה להגברת מינוני התרופות אותן הם צורכים.
הקשר בין צריכת התרופות לבין תסמיני דיכאון. כשמונה אחוזים מהצעירים בגילאי 12 ומעלה, לא סבלו מתסמיני דיכאון טרם נטילת התרופות נוגדות דיכאון.
טיפול בנוגדי דיכאון בהתאם למאפייני מין וגיל
נתוני המחקר מראים שלמעלה משליש מהנשים, ופחות מחמישים מהגברים הסובלים מתסמיני דיכאון מתונים, נוטלים תרופות לטיפול בבעיות מצב הרוח. נשים נוטלות תרופות נוגדות דיכאון בכמות של פי 2.5 בהשוואה לגברים, אך לא קיים הבדל בהתאם למין בשיעורי שימוש התרופות בקרב צעירים בין הגילאים 12 ו-17.
המחקר מראה ש-23% מהנשים בגילאי ארבעים עד 59 נטלו תרופות נוגדות דיכאון יותר מאשר כל קבוצת גיל בקרב המין השני. נשים וגברים בגילאי ארבעים ומעלה הם בעלי סיכויים גבוהים יותר, בהשוואה לצעירים, להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון.
החוקרים סבורים שחשוב שאנשים הסובלים מתסמינים דיכאוניים יקבלו את הטיפול המתאים, והדגש צריך להיות מושם על הגברת הטיפול בקרב מבוגרים וילדים.
שימושים נפוצים
רופאים נוטים להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון לטיפול במחלות רבות שאינן קשורות לדיכאון. למעשה, מחקרים מראים כי בין 25 לשישים אחוזים מהתרופות נוגדות הדיכאון שנקבעו, משמשות למעשה לטיפול במצבים שאינם פסיכולוגיים. השימושים הנפוצים ביותר כוללים את המצבים הבאים:
- טיפול בהתמכרויות שונות
- טיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ומתבגרים
- הפרעות חרדה
- אוטיזם אצל ילדים
- הפרעה דו קוטבית
- הפרעות אכילה
- פיברומיאלגיה
- כאבים נוירופתיים
- הפרעת אובססיה כפייתית
- הפרעות טרום וסתיות.
המחקר החדש, שנערך בראשות האפידמיולוגית לורה פראט, התבסס על תשובות שהתקבלו מכ-12,000 אנשים שהשתתפו בסקר הבריאות הלאומי השנתי בין השנים 2005-2008.
ומה בישראל?
הממצאים של המחקר מתייחסים לבריטניה מכיוון שאוכלוסיית המחקר שוהה בבריטניה ולכן אין די לומר שהממצאים חלים באופן משמעותי גם עלינו. אך הכפר הגלובלי ובמיוחד מה שמגיע מאירופה, נושב גם בעורף הישראלים וסביר שהמפולת של 2008 לא פסחה גם בארץ ואת אותותיה בוודאי ניתן להרגיש באותה תופעה בדיוק.
אנו מקווים שכל הנוגעים בדבר ישכילו להפיק מחקר דומה בין אותן השנים, דבר היכול ללמד אותנו קצת יותר על האוכלוסיה הישראלית – האם המצב הכלכלי שאינו משתפר במדינתנו משפיע במידה רבה על צריכת תרופות נוגדות דיכאון ועד כמה אנחנו צריכים להיזהר מהתופעה של נטילת תרופות אלו.