לצד מיזמים זוהרים בחברות היי טק, תכניות לאקזיטים וכסף גדול, מסתתרים התקפי חרדה מתישים הפוגעים בעובדים. חברת סטארט-אפ מתחילה עם רעיונות מבריקים, התרגשות ומרץ רב, אך עם הזמן מתחילים העובדים להיות מושפעים מהלחץ, לבצע פעולות מהר יותר מהרגיל, ולפגוע במיומנויותיהם. אלא שאף עובד בחברה אינו נוטה לספר על רגשותיו. הוא אינו מסוגל, היות והוא סבור שעליו להיות מנהיג ראוי או עובד מצוין.
סכומי כסף גדולים מונחים על כף המאזניים בעולם ההיי טק, לא מצד המשקיעים בלבד הזקוקים לביטחון לגבי השקעתם, אלא אף מצד המייסדים והעובדים.
מנהיגי חברות סטארט אפ אינם יכולים להרשות לעצמם כל סוג של ספק ביכולתם לבצע את המטרות והיעדים של החברה. חרדה בעולם ההיי טק היא תופעה נפוצה, כמו גם הפחד להודות בה. כמחצית מהמועסקים בחברות הייטק אובחנו, נכון לשנת 2011, כסובלים מחרדה ודיכאון.
דיכאון בחברות היי טק
זהו מצב שכיח, למרות שאף אחד אינו מדבר עליו. בניית חברת סטארט אפ כרוכה בהשקעת שעות עבודה ארוכות, לילות ארוכים של עבודה, וכמות עצומה של מתח.
האופי התחרותי של התעשייה, לפיו 10% בלבד מהמיזמים מצליחים בסופו של דבר, מרתיע אנשים מלתקשר את בעיותיהם, היות והם מאמינים למיתוס לפיו מנהיגות מוצלחת ומצוינות בעשייה מתאפשרים באמצעות הפגנת ביטחון וביצועים אחראים בכל עת רעיון הפגיעות, רעיות היכולת לשתף חולשה, הם בבחינת אנטי תזה לאבטיפוס של מנהיגים ועובדים מעולים בחברות היי טק.
כתוצאה מכך, מייסדים רבים של חברות מאמינים שהם נאבקים לבדם, והופכים בהדרגה להיות מבודדים מרשתות חברתיות ומשאבים שיכולים לסייע להם להתאושש. למרבה המזל, מספר אנשי מקצוע בעלי השפעה החלו להשמיע את קולם, ולהסביר את נושא ההתמודדות עם דיכאון וחרדה בעולם ההיי טק, והשפעותיהם. מנהיגים ועובדים רבים בתחום זה נואשו מלמצוא תקווה למצבם, ובדרך כלל חשים כאילו אין להם לאן לפנות.
עוד לא בן שלושים ואחראי על כל כך הרבה
רוב המייסדים והמועסקים בחברות הייטק, פועלים תחת כמות לחץ עצומה. הם אחראים על צוותי עובדים, ממונים על תקציבים והשקעות, בתחום אחריותם לדאוג למורל הקבוצה, וכל זאת טרם הגיעם לגיל שלושים. במיוחד בשלבים הראשונים של הפעלת החברה, רוב העבודה נופלת על כתפי צוות עובדים שאינו מורחב.
ייסוד חברה לפיתוח אפליקציות, בגיל 27, עלול לתבוע מחיר של פגיעת חרדה בשלב מוקדם של העבודה. עובדים נוטים לסבול את התסמינים במשך חודשים ארוכים, תוך שהם נשארים במשרד ומנסים לגרום לעבודה להתבצע.
ככל שאדם עובד במשך שעות ארוכות, ואחראי על קבלת החלטות רבות, הוא נוטה להישאר ער עד מאוחר על מנת להספיק הכול. מצב זה מתחיל "לכרסם" בחיים. והגרוע מכל הוא שללא קשר לאופן בו התנהל הרבעון האחרון, שום דבר אינו נחשב לטוב מספיק, היות ותמיד יש לחתור לקראת השגת היעד הבא.
לחץ מתמיד זה מתבטא ברגעי פאניקה מוחלטת כשעובדים צעירים נאלצים להתמודד עם איומים חוזרים ונשנים לפיטורין. הם עוברים דיכאון מתון לאחר תקופת שחיקה קיצונית, נוטים לפרוץ בבכי בתדירות גבוהה, ומנהלים חיים דמויי "רכבת הרים" רגשית. לעיתים נראה שהכול הולך כראוי, ולאחר מכן מתחיל המצב להסתבך, והופך להיות מורכב יותר עד שקשה לצאת ממנו.
אתה לא לבד ואין לך במה להתבייש
היבטים מסוימים של תרבות ההיי טק עלולים לגרום לאנשים להיות רגישים במיוחד לדיכאון. מתח, חוסר ודאות, בידוד, דפוס פעולה על בסיס וירטואלי המאפיין כל חברת סטארט אפ, הם גורמים שהוכחו כיום כמשפיעים על הגברת הסבירות לפתח את ההפרעה.
שעות עבודה שאינן סדירות ורמות קבועות של מתח גבוה עלולות להוביל להפרעות בידוד, הפרעות שינה ובעיות חברתיות, המובילות להחמרת הדיכאון והשפעה של תנודתיות יתר. זוהי כמעט סערה מושלמת, וכל פסיכיאטר יודע שאוכלוסיית ההיי טק חשופה במיוחד להפרעות אלו. לכן המגמה כיום היא להסביר לעובדים בתעשייה זו שאינם לבד, וכי אל להם להתבייש ברגשותיהם.
הילה מיתולוגית מקיפה מייסדי חברות סטארט אפ דוגמת מארק צוקרברג וביל גייטס. הם נתפסים, במובן מסוים, כגיבורים החדשים של העולם, ממש כפי שבעבר התייחסו לאסטרונאוטים ובוקרים. במבט חיצוני, ללא היכרות אישית של חייהם, הם נתפסים כבעלי אומץ לב, נחישות, מוח מבריק, יצירתיות וגאונות.
בסביבה תחרותית כזו, בה כולם שואפים להגיע לחלק העליון של הפירמידה, אם מצבים נפשיים בעייתיים נותרים ללא טיפול, כל דבר קטן עלול לגרום להתרסקות העובד, המנהיג או החברה כולה.