שירות צבאי כרוך באחד השינויים המשמעותיים ביותר אותם עובר כל מתבגר בארץ. שינויים אלו כרוכים במעבר מחיים חופשיים (יחסית) בסביבה חברתית וביתית מוכרת ותומכת, לתנאי חיים שונים בתכלית השינוי, בסביבה חדשה. הגיוס הצבאי נחשב, בתיאוריה לפחות, כתקופת התפתחות וצמיחה אישית, אך הוא מלווה, לעיתים קרובות מידי במשברים, קשיים נפשיים ודיכאון.
בין אם מדובר בצעירים שהתגייסו לצה"ל כתוצאה מחוסר ברירה, ובין אם מדובר בצעירים המחוברים בכל נפשם ומאודם לרעיון השירות הצבאי, תקופה זו כרוכה בהתמודדות עם שינויים חדשים משמעותיים להם לא היו רגילים צעירים אלו בחיים האזרחיים.
מדובר באתגרים העלולים מלהוביל להתפרצויות משברים נפשיים שונים כבון משברים הנובעים ממחלה נפשית שתסמיניה לא התפרצו עד כה, התפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית העלולה להתרחש לאחר היתקלות בכוחות עוינים או תאונת אימונים.
המשברים הנפשיים הנפוצים ביותר בתקופת השירות הצבאי הם התפתחות תסמיני דיכאון המתרחשים כתוצאה מהקושי להסתגל למסגרת הצבאית החדשה, ובעיות חברתיות שלא היו בחיים האזרחיים, אך מתעוררות בסביבה הצבאית.
הגורמים וגורמי הסיכון לדיכאון בתקופת השירות הצבאי
דיכאון בתקופה זו נובע כתוצאה מגורמים שונים שחלקם קשורים לשירות הצבאי עצמו, וחלקם נעוצים בגירויים שהיו "רדומים" קודם, והתעוררו כתוצאה מהמסגרת הנוקשה המלחיצה החדשה.
בעיות משמעתיות
חלק מהצעירים מתקשים להתמודד עם מסגרת נוקשה, המקפידה על משמעת חסרת פשרות והמעוררת לעיתים חרדה או כעסים העלולים להוביל להתנגשויות עם המפקדים או חוויית רגשות פנימיים עזים, היוצרים עומס על השירות המורכב ולגרום למשברים.
בעיות חברתיות
במסגרת השירות הצבאי, השהייה הרחוקה מהבית, וההשתתפות בקורסים השונים, קשה ביותר להצליח להתמודד עם השינויים ללא תמיכת חברים קרובים.
יחד עם זאת, הצבא מציב אתגרים חברתיים משמעותיים, כשלעיתים מתבסס הרושם הראשוני בזמן קצר ועלול להקשות על חיילים הזקוקים לתקופה מעט ממושכת יותר על מנת לבסס את מעמדם החברתי.
התמודדות עם החיים החדשים
אחד הגורמים לדיכאון בצבא הוא הפער המשמעותי בין המסר אותו מקבל צעיר בבית, לגבי חשיבות השירות הצבאי, לבין הקשיים הפיסיים והנפשיים אותם הוא חווה במסגרת השירות מידי יום.
חוסר הסכמה עם המסרים המשפחתיים, או במקרים חמורים יותר, כשצעיר מתגייס לצבא, אך נוכחותו בבית נדרשת לשם תמיכה וסיוע להורים חולים או שהוא צריך לעבוד כדי לתמוך בבני משפחתו, עשויה להקשות על יכולת ההשתלבות שלו במסגרת הצבאית, וללא תמיכה מקצועית נאותה, הוא עלול לעבור התמוטטות נפשית.
חוסר יכולת להתמודד עם כישלונות
צעירים בעלי מוטיבציה ושאפתניים עשויים לחוות פגיעה נפשית קשה כשהם אינם מצליחים להשלים קורסים יוקרתיים, או שהם חווים דחייה חברתית או משפחתית כתוצאה מכישלונם, עלולים לפתח תחושות ירידה בערך העצמי ולחוש מושפלים.
חוסר התפתחות רגשית
משברים נפשיים ודיכאונות בתקופת השירות הצבאי עלולים להוביל, במקרה "הטוב" לתחושות תסכול וחוסר סיפוק, ובמקרה הפחות טוב, למצוקה נפשית אמיתית העלולה להסתיים בהתאבדות. מלבד קשיי ההסתגלות, השירות בצבא מגיע עם סוף גיל ההתבגרות, בתקופה בה צעירים עדיין לא הצליחו לפתח, לעיתים, קשרים חברתיים עמוקים, ועדיין לא גיבשו זהות עצמית. היבטים אלו, בשילוב עם האתגרים הקשים החדשים בפניהם הם ניצבים, עלולים להוביל אותם לסערות רגשיות העלולות להקצין במסגרת השירות הצבאי.
התמודדות עם דיכאון בצבא
כיום מבינה המערכת הצבאית, יותר מתמיד, את ההשלכות הרגשיות של המשברים הנפשיים אותם עוברים חלק מהצעירים המתגייסים לצבא, וההתייחסות אינה מזלזלת. משאבים רבים זמינים לאבחון וטיפול מצוקות נפשיות של חיילים, והם יכולים לפנות לקצינת ת"ש, או לקב"ן ולהקל באופן משמעותי את מצוקתם.
ערוצים אלו מספקים מערכת התאמה טובה יותר בין הצרכים האישיים של החייל לבין תנאי שירותו, ובמידת הצורך ניתן להפנותו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, על מנת להתגבר על המשבר ולאפשר צמיחה אישית והתפתחות תקינה.
טיפולים אלו דרושים כדי למנוע סיבוכים עתידיים ולאפשר חיים בריאים ונורמאליים. לכן על החיילים, ובמיוחד על מפקדיהם, להיות קשובים לסימני האזהרה המעידים על התפתחות משברים או דיכאונות, ועם כל סימן לקושי, יש לפנות לגורמים המתאימים ביחידה, שכן הבריאות חשובה יותר מהכול.
ראו גם: