אחת הבעיות המורכבות ביותר ברפואת הנפש הוא הבעייתיות הרבה במציאת הוכחות חד-משמעיות בנוגע לקשר הנפשי-גופני. ידוע לנו כי המוח ומערכת העצבים משפיעים באופן ניכר על מצבי רוח, הפרעות שונות, ובעיות שונות.
עם זאת, אין אנו יודעים האם אפשר לומר כי המוח ומערכת העצבים מושפעים ממצבי הרוח או הפרעות שונות, אשר נגרמות כתוצאה מבעיות גופניות רפואיות אחרות. כמו כן, גם איננו יודעים עדיין כיצד לרפא את רוב ההפרעות, או כיצד הקשר הנצפה בין התנהגות ביולוגית מסוימת קשור להתרחשות הנפשית על פני השטח.
מחקר אחד בתחום הקשר הרפואי-נפשי, הינו מחקר הבוחן את האפשרות של השתלת תאי גזע (למעשה תאים הנמצאים בעצמותינו) כטיפול אפשרי לבעיות כגון דיכאון או אוטיזם. מחקר זה עדיין בחיתוליו, אך הוא מגלה תוצאות ותגליות מעניינות ביותר.
מהו השימוש בתאי גזע מבחינה רפואית-נפשית?
תאי גזע הינם למעשה התאים הראשוניים ביותר בגוף. אלו תאים אשר לא עברו תהליכי התמיינות סופיים לסוגי רקמות ועל כן הינם בעלי פוטנציאל להפוך לרקמות שונות בגוף. חשוב לציין כי תאים מסוג זה יכולים להתחלק ללא הגבלה, דבר אשר אומר כי למעשה הם מקור בלתי נדלה לתאים בעלי פוטנציאל עצום. משום כך, המדע מתעניין בהם במיוחד לפתרונות רפואיים.
ברפואה, למשל, משתמשים בהשתלת מח עצם (המכיל תאי גזע רבים) על מנת לטפל במחלות שונות כגון מחלות דם. תאי הגזע מחליפים את התאים הפגומים בגוף (לאחר תהליך של הקרנה כמובן), ויכולים להתרבות, להתמיין, ולהתחיל לתפקד במקום התאים הפגומים שהובילו למחלה. באופן כזה אפשר לטפל במחלות מורכבות, אשר פעם לא היה להן פתרון.
השימוש בתאי גזע לטיפול במחלות נוירולוגיות
מחלות נוירולוגיות הינן מחלות הקשורות במוח ומערכת העצבים. ראוי לציין כי רוב ההפרעות או המחלות הנפשיות משויכות מבחינת הרפואה למערכת הנוירולוגית בגוף, על תפקודיה השונים. עם זאת, עדיין לא ידוע לרפואה מספיק על מחלות נוירולוגיות באופן כללי, ואחת כמה וכמה לגבי הפרעות ומחלות נפשיות אשר אינן מזוהות כמחלות אורגניות באופן מובהק, כגון דיכאון.
על ידי השתלת תאי גזע, הצליחה הרפואה לטפל במספר מחלות נוירולוגיות מורכבות ביותר. חלקן ניתן לטיפול באופן חלקי, כגון במקרים של שבץ אשר בעזרת שימוש בתאי גזע ניתן להגיע לכדי ייצוב מצבו, אך לא ניתן להגיע לכדי שיפור משמעותי בשל פגיעת המחלה בגוף והמוח. גם מחלת הפרקינסון כעת נחקרת בנוגע לשימוש בתאי גזע, ונראה כי הצליחו להגיע לשיפור משמעותי גם אם לא לריפוי מלא של המחלה.
שימוש בתאי גזע בנוגע למחלות או הפרעות נפשיות
נכון להיום, השימוש העיקרי בתאי גזע בטיפול במחלות או הפרעות נפשיות הינו מותנה בזיהוי של מרכיב גנטי משמעותי. זאת לצד הדרישה כי באותה מחלה או הפרעה חייב להיות סוג תא אשר מסוגל לשרוד ולהתרבות בתרבית, דבר אשר ניתן לזהות פעמים רבות באוטיזם או סכיזופרניה.
בין השאר, התגלה גם כי הטיפול יעיל גם במקרים של הפרעות דו-קוטביות, כגון דיכאון דו-קוטבי. עם זאת, לא בכל מקרי הדיכאון ניתן לזהות מרכיב גנטי משמעותי, או סוג תא ברור אשר מסוגל לשרוד ולהתרבות בתרבית ואשר קשור באופן מובהק להפרעה. למעשה, במצבי דיכאון שונים, לא תמיד נמצא כל קשר ביולוגי ברור המסביר באופן מיטבי את המחלה הנפשית או ההפרעה. אך במקרים ספציפיים של הפרעות דיכאון דו-קוטביות ניתן לזהות קשר מספק על מנת לבחון טיפול בתאי גזע.
חלק מן המחקרים הנערכים בתחום, מבוצעים בישראל על ידי דוקטור גדי תורג'מן, ראש המחלקה לקדם רפואה באוניברסיטת אריאל. במחקריו, הוא בוחן את האפשרות של השתלת תאי גזע בגוף החולה, על מנת לנסות ולהגיע לשיפור משמעותי בתפקוד המוח, על מנת ליצור תאי עצב חדשים ומתפקדים באופן מיטבי. באופן זה, מצפים החוקרים לשפר את תפקודו המנטלי והנפשי של החולה הסובל ממצבי אוטיזם, סכיזופרניה או דיכאון הפרעה דו-קוטבית.