מבחינה תרבותית שייכת מקסיקו לאמריקה הלטינית, ולמרות הגבול המשותף שיש לה עם ארה"ב, מעידים המעצבים המקומיים שהם מושפעים בעיקר מהעיצוב האירופי. מגוון המוצרים המעוצבים במקסיקו רחב מאוד וכולל צעצועים, שעונים ועד גאדג'טים וציוד רפואי. אולם שני סוגי המוצרים המעוצבים ביותר במדינה הם ריהוט ומוצרי קידום מכירות, והסיבה לכך היא גודלו הרב של השוק והדרישה הבלתי פוסקת למוצרים מסוג זה.
Godoylab
פרויקט ראשון בשנות ה-50
ניתן להצביע על מספר נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של העיצוב התעשייתי המקסיקני. יש הרואים ברהיטים שעיצבה קלרה פורסט בשנות ה-50 את הפרויקטים הראשונים של העיצוב המקסיקני המודרני. את הרהיטים היא הציגה בתערוכה בשם "El arte en la vida diaria", שפירושה אמנות בחיי היומיום. נקודת ציון נוספת היא הקנייתו של תואר ראשון בעיצוב תעשייתי ב- "Universidad Iberoamericana", בסוף שנות ה-60. בשנת 1975 נוסדה ה- "Codigram", אגודת המעצבים המקסיקנית.
בדומה למדינות רבות, רוב חלוצי תחום העיצוב התעשייתי במקסיקו הגיעו מענף האדריכלות. ניתן לציין ביניהם את לואיס בארגן, אוגוסטין הרננדז והורציו דוראן. בדור המעצבים התעשייתיים הראשון ניתן למצוא גם שמות כגון רנאטו גרזה ורפאל דוידסון.
אחד השמות הבולטים והידועים ברשימת המעצבים התעשייתיים המקסיקנים, הוא אלברטו וילאריל. וילאריל, שנולד במקסיקו סיטי, עובד בימים אלה בסטודיו "Lunar Design" שבסן פרנסיסקו, ובמקביל הוא גם בעליו של סטודיו משלו העונה לשם "Zanic Design". וילאריל עבד כמעצב תעשייתי בתחומים רבים, כגון צעצועים חינוכיים ואביזרים לספורט. הוא מספר כי "ישנה קלישאה הגורסת כי עיצוב מקסיקני הוא מאוד צבעוני ומורכב, אבל אם נבדוק את התקופות שמייצגות את ההיסטוריה המקסיקנית, נראה שבכולן ישנן דקורציות מורכבות, החל מתרבות המאיה ועד לאדריכלות הספרדית הקולוניאלית".
zanic design
אבל, הוא מדגיש, מעצבים מקומיים לוקחים את ההשפעות הללו ומתיכים אותן לראייה עכשווית. עוד טוען וילאריל כי מעצבים ואמנים מקסיקנים תמיד היו מושפעים מהתרבות המקומית, אלא שהיום הם מתחילים להיפתח להשפעות אלו ולהציג זאת בעבודתם. לדבריו, "סצנת העיצוב במקסיקו הולכת ותופסת תאוצה. לאחרונה אני נתקל ביותר ויותר שמות של מעצבים מקסיקנים בסצנה הבינלאומית, כגון ליליאנה אובל והקטור גאלבן". בנוסף, מציין וילאריל, "השילוב שנעשה במקסיקו בין אדריכלות ובין עיצוב תעשייתי מתחיל כעת להראות את הפוטנציאל הגדול הטמון בו. במקסיקו ישנה מסורת ומורשת גדולה של אדריכלות, אך לא בהכרח של עיצוב תעשייתי. לכן שילוב בין שני התחומים הללו יכול ליצור חשיפה משמעותית לכל אותם מעצבים העתידים לבוא".
כמעצב שעבד בשתי המדינות, מספר וילאריל כי קיים הבדל משמעותי בין העיצוב התעשייתי המקסיקני לזה האמריקאי. הסיבה העיקרית לאותו הבדל נעוץ בעובדה שארה"ב היא אחת המדינות המתועשות והמסחריות ביותר בעולם, לעומת מקסיקו, שכלכלתה עדיין מתפתחת. בעקבות עובדה זאת, הדרישה לעיצוב תעשייתי באותן מדינות היא שונה. בנוסף, הוא מציין, השוק האמריקאי מודע לתועלת הטמונה בעבודה עם מעצב תעשייתי, כאשר במקסיקו המודעות לכך נמוכה.
Godoylab
לגבש סגנון ייחודי
מעצב תעשייתי מקסיקני חשוב נוסף, גם הוא חי ועובד מחוץ לגבולות המדינה, הוא אוגוסטין אוטגוי, היושב במינכן. אוטגוי נחשב לאחד המעצבים המקסיקנים הידועים והמוערכים בקרב אנשי העיצוב במולדתו, למרות שהוא חי ועובד מעבר לים. הוא טוען כי העיצוב התעשייתי המקסיקני עדיין מתמקד בקשת מצומצמת של מוצרים המיוצרים בסדנאות קטנות מחומרים גולמיים, כגון עץ, מתכת וקרמיקה, ועל ידי בעלי מלאכה מקצועיים ביותר. יחד עם זאת, ישנה לדבריו התקדמות איטית, שמקורה בהשקעות של חברות בפרויקטים של ייצור המוני, בעיקר בתחומי התחבורה והמכשירים החשמליים.
אחד מבעלי הסטודיו הבולטים במקסיקו כיום הוא קרלוס מורנו גרסיה, שעובד ב-"Mo Design Studio". גרסיה, החי ועובד במקסיקו סיטי, לומד לתואר שני באדריכלות ועובד כמעצב תעשייתי וגרפיקאי עצמאי. הוא מספר כי עיצוב תעשייתי מקצועי קיים במקסיקו מזה כ-40 שנה. לפני כן היו במדינה בעלי מקצוע, כגון מהנדסים, אדריכלים ואמנים, שעסקו בתחום זה. "על אף אותן 40 שנה, הוא מספר, תחום העיצוב התעשייתי לא גדל במהירות רבה. בעיקר עקב השנים הקשות שעברה מקסיקו מבחינה כלכלית. במשך שנים רבות היה קל וזול יותר לייבא מוצרים. מצב זה השתנה וכיום חברות משקיעות יותר כסף בעיצוב".
VGM Design
גרסיה טוען כי בפני שוק העיצוב התעשייתי במקסיקו ניצבים שלושה אתגרים: לנצח בקרב מול המוצרים הזולים המגיעים מסין והודו, להוות תחרות בשוק הבינלאומי על ידי יצירתם של מוצרים איכותיים, והאתגר השלישי, והחשוב מכולם, הוא לגבש סגנון ייחודי.
עוד הוא מציין כי בתרבות המקסיקנית ישנן מגמות רבות אותן יכולים המעצבים לאמץ. בולטת ביניהן מגמת השפה האדריכלית של לואיס בארגן, הנחשב בעיני רבים לאדריכל המקסיקני החשוב ביותר במאה ה-20, ובהמשך מגמות פרה היספניות, ועד לתרבות הקיטש. בנוסף, מספר גרסיה, "מקסיקו היא מדינה בעלת עבר עשיר, ולכן ניתן למצוא בה גם השפעות מתרבויות רבות כגון המאיה והאצטקים. מעצבים מקומיים רבים שואבים השראה מפריטים הלקוחים מתרבויות אלו, כאשר הם מעצבים מוצרים כגון רהיטים ותכשיטים".
מעצב ידוע נוסף הוא ג'ואל אסקלונה. אסקלונה חי גם הוא במקסיקו סיטי, והוא מספר כי מקורות השראתו נובעים מכל תחומי העיצוב, החל מאופנה, דרך רהיטים ועד אדריכלות. לפי אסקלונה, אחת הבעיות של אמריקה הלטינית היא העובדה שלעתים קרובות העיצוב לא בא לידי ביטוי, משום שחברות רבות לא רואות בו צורך. "מקסיקו חייבת לדאוג שתהיה לה זהות משלה בכל הקשור בעיצוב. זהות זו צריכה לייחד אותה ולהפריד בינה ובין שאר מדינות העולם". אסקלונה טוען כי על אף קרבתה לארה"ב ולמדינות אמריקה הלטינית, ההשפעה הגדולה ביותר על העיצוב המקסיקני מגיעה דווקא ממדינות אירופה.
מימין לשמאל: Godoylab ו-humberto jimenez
השפעת השכנה הגדולה
בין המעצבות המקומיות המעניינות ניתן למצוא מעצבת בשם טניה מטוס. מטוס חיה בדרומה של מקסיקו סיטי, והיא מעצבת העומדת מאחורי סטודיו "Flusso Concept". לדבריה, יצירתיות, זהות, שימושיות וחדשנות הן התכונות המאפיינות העיקריות של העיצוב התעשייתי המקסיקני. גם מטוס טוענת שהעיצוב המקומי מושפע בבסיסו ממדינות אירופה המתועשות והוותיקות, כמו גרמניה, שוודיה, אנגליה, צרפת ואיטליה.
כמו במדינות רבות בעולם, גם מעצבים מקסיקנים בוחרים להמשיך את לימודיהם מחוץ לגבולות ארצם. למרות מיקומה של מקסיקו ביבשת דרום אמריקה, רבים בוחרים לעשות זאת דווקא באירופה או אצל השכנה מצפון.
רשימת כתובות אתרי אינטרנט
מעצב כזה הוא ויקטור מרטינז, מייסדו ובעליו של סטודיו "VGM Design", אשר חי ועובד בעיר קוורטרו, הממוקמת כ-170 קילומטר צפונית לבירה המקומית. שנה וחצי לאחר שסיים את התואר הראשון בעיצוב תעשייתי בארץ מולדתו, הוא טס לאיטליה, ולמד לתואר שני ב- "Scuola Politecnica di Design" במילאנו, שם התמחה בעיצוב לענף התחבורה. בין המרצים מהם למד אפשר למנות את אטיליו מרקוני ונרקיסו סילבסטריני.
היום הוא משמש כמעצב המתמחה בעיצוב תחבורה. בין השאר, עיצב את חלקם הפנימי של מספר דגמי מכוניות, אוטובוסים ורכבות. מרטינז מספר כי במקסיקו חיים כ-5,000 מעצבים תעשייתיים, בעוד שכ-30 אחוזים מהם אינם עובדים במקצוע. לטענתו, "מנקודת מבט תרבותית, העיצוב התעשייתי המקסיקני עדיין לא גיבש לעצמו מאפיין אמיתי וברור".
כאשר הוא משווה בין העיצוב התעשייתי לבין תחומי עיצוב מקומיים אחרים, כגון אדריכלות ועיצוב גרפי, לדעתו לאחרונים יש רקע עשיר, סגנון ייחודי וכן הכרה בינלאומית. עוד מציין מרטינז כי העיצוב המקסיקני היה מאז ומעולם מושפע מהעיצוב בארצות הברית ובאירופה, גם אם בארצו היתה תמיד סקרנות שקידמה רעיונות המבוססים על מקורות וחומרים מקומיים.
מתוך: נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה
מתנות, עדכונים ועוד כתבות מחכים לכם בעמוד הפייסבוק של מגזין נישה »
