טיפוגרפיה היא תחום עיצוב הטקסטים. תחום זה עבר מהפכה בשנים האחרונות בישראל, ובמסגרתה עוצבו מספר רב של פונטים חדשים בשפה העברית. האפשרויות הטיפוגרפיות הן רבות, ובאות לידי ביטוי בבחירת הפונט או עיצובו, בבחירת הצבעים, הקומפוזיציות וכו'. במקרים רבים מסתתר מאחורי תוכן הטקסט או בחירת הפונט קונספט רעיוני המעביר מסר כלשהו. במקרים אחרים, אין כל חשיבות לבחירת הטקסט המופיע על המוצר, והוא משמש כאלמנט ויזואלי בלבד.
דוגמה לאחת העבודות הטיפוגרפיות המעניינות שנעשו בארץ בתקופה האחרונה היא התמונות של רשת התיקים "טריפ" ב"משביר החדש לצרכן". הקונספט מאחורי הצילומים הוא שבמקום בגדים, "לובשת" הדוגמנית מילים. כאשר קוראים את הטקסט, מגלים שהמילים מתארות את הבגד. בין השאר ניתן לזהות את המשפטים: "little black dress", ו"it is amazing". הרעיון מאחורי העיצוב הוא שכל בגד ניתן לתאר במילים, ולעומת זאת את התיקים חייבים לראות בעיניים. על הביצוע אחראי המעצב הגרפי מאור צבר, ועל הצילום אחראי יריב פיין.
השימוש באותיות או בספרות נעשה במקרים רבים בעקבות צרכים פונקציונליים, בהם אמורים הצופים לקרוא את הטקסט. דוגמה לכך ניתן למצוא בסניף מסעדת "ראפ אנד רול", אשר נפתח לפני מספר חודשים בהרצליה פיתוח. השימוש בטיפוגרפיה במקרה זה נעשה תחת הקטגוריה של עיצוב פנים.
רשת בתי הקפה "קפנטו", עושה שימוש בטיפוגרפיה כאלמנט מוביל
"ראפ אנד רול", עוצבה על ידי ערד שאואט וגלי רוזנבאום, צמד מעצבים רב תחומיים אשר עוסקים בעיצוב פנים, אדריכלות, עיצוב תפאורות ועוד. שאואט ורוזנבאום מיקמו באופן מפתיע את תפריט המסעדה באותיות תלת ממדיות גדולות ובצבעים שונים על פני הקיר שמאחורי הבר. התוצאה המתקבלת היא עיצוב טיפוגרפי המהווה את מרכז תשומת הלב של המסעדה. שאואט מספר כי "קונספט המסעדה הוא פונקציונליות", ומוסיף כי "אין במקום שום אלמנט שאין לו תפקיד ממשי".עוד הוא מציין כי "התפריט הוא דיאלוג בין הלקוח לבין המקום".
עיצוב המסעדה משדר משהו צעיר ורענן. על גבי קירות המקום לא ניתן למצוא תמונות והעיצוב מאוד נקי. לדבריו של שאואט, "הטיפוגרפיה היא התמונה היחידה שעל הקיר". את הפונט שבו כתוב הטקסט, עיצבו השניים בעצמם. פונט זה הוא "מאוד אינפורמטיבי", כפי שהם מגדירים זאת, ואינו מסולסל או עיטורי. כמו שאר האלמנטים הלא טיפוגרפיים במקום, גם הוא משדר ניקיון.
השפה האורבנית
מקום נוסף שבו ניתן למצוא קיר טיפוגרפי הוא חנות "קסטרו", בדיזנגוף סנטר בתל אביב. מדובר בקיר זכוכית שעליו נכתב טקסט באופן ידני בעזרת צבע ומכחול. הקונספט נרקם על ידי אנשי הסטודיו לתקשורת חזותית של "קסטרו", כאשר המעצב הראשי של הפרויקט, מייקל פבר, מספר כי הטקסט המופיע על הקיר לקוח מתוך טקסט אווירה, המעביר את ערכי המותג של קסטרו בצורה חווייתית, הומוריסטית וטיזרית.
הוא מציין כי הטקסט אינו כתוב בפונט מסוים, אלא בכתיבה חופשית בעזרת מכחול. פבר מוסיף כי הקיר הוא חלק ממכלול ומקונספט אחד שהוביל את עיצוב כל החללים במתחם החנות. "האווירה הכללית מדברת על תשוקות. איזה מקום כמו תל אביב עונה טוב יותר על העניין? המאפיינים הגרפיים באים מהשפה האורבנית, מהרחוב ומהחיים התל אביביים. הקיר הזה ספציפית הוא סוג של גרפיטי טיפוגרפי". כך פבר.
רשת בתי הקפה "קפנטו", עושה שימוש בטיפוגרפיה כאלמנט מוביל בעיצוב הפריטים שלה. על גבי כוסות הפורצלן, כוסות ה "Take Away", חולצות העובדים ועוד, ניתן למצוא עיצוב טיפוגרפי שתוכנו תפריט המקום. על העיצוב אחראים המעצבים הגרפיים ב"ממי דר קריאייטיב".
דר מספר כי הקונספט העיצובי במקרה זה נוצר בעקבות הפן השיווקי. "כולם מנסים לקרוא את הטקסט שעל הכוסות", טוען דר, ומציין כי הטקסט מופיע "במקום הלא מקובל שלו". האקט השיווקי, לדבריו, השתלב עם העיצוב. עוד הוא מציין גם כי הטיפוגרפיה היא המוטיב הגרפי היחיד שקיים כיום בעיצוב הכולל של הרשת, ומוסיף כי טקסטים נוספים מלבד התפריט יופיעו על גבי הפריטים של הרשת. בין השאר, יופיעו על גבי שקיות ה "Take Away" כתבות שפורסמו אודות "קפנטו".
מוצרים רבים לבית שימוש בצורות של אותיות כאלמנט עיצובי
ישנם מוצרים רבים לבית, שבהם נעשה שימוש בצורות של אותיות כאלמנט עיצובי מרכזי. מוצר שכזה הוא תומך ספרים למדף, הנושא את השם "מא' עד ת'". המוצר הוא זוג אותיות, "א" ו-"ת", העשויות מברזל שנחתך בלייזר, והן נישאות לגובה 16 סנטימטר. האותיות מכופפות על מנת ליצור את הזווית וצבועות בצביעת אפוקסי בתנור.
את זוג תומכי הספרים עיצבו גבריאל וסרמן ודפנה מנור, בעליהם של חברת "zoe design productions". השניים עוסקים גם בעיצוב פנים ועיצוב מוצרים כגון גופי תאורה ולוחות מודעות. וסרמן מספר כי הרעיון העומד מאחורי השימוש באותיות לצורך תמיכה בספרים, מגיע מהשפה העברית עצמה. הספרים ממוקמים על המדף בין האות הראשונה והאות האחרונה באלף בית. "כל אותיות האלף בית נמצאות בספרים עצמם, המונחים על המדף". מכאן גם שמו של המוצר, "מא' עד ת'".
דבר נוסף מעניין במוצר, הוא בסיס התומך, המשמש מבחינה צורנית כצל של האות. וסרמן מוסיף כי שותפתו והוא בחרו בגרסה של הפונט "דרוגולין" לצורך חיתוך צורת האותיות. "פונט זה הוא הקלאסי ביותר ומייצג מבחינה ויזואלית את השפה העברית", מציין וסרמן ומוסיף כי "זו האות העברית במיטבה". את המוצר "מא' עד ת'", שצבוע במבחר הצבעים שחור, אדום, ירוק וכסוף, ניתן למצוא, בין השאר, בחנויות "סוהו" בדיזנגוף סנטר בת"א, וכן בחנויות "מוזיאון תל אביב" ו"מוזיאון ישראל" בירושלים.
מוצר מעניין נוסף לבית הוא מזוזות. המעצבת שירלי לב, משתמשת בטקסטים בעוד היא מעצבת את מוצרי היודאיקה שלה, ביניהם מזוזות ונרות שבת. לב עושה שימוש במגוון רחב של פונטים. לעתים אלו פונטים קיימים, כגון "רש"י" ו"עזרא", ולעתים היא משתמשת בטיפוגרפיה הלקוחה ממגילות או מטבעות. היא מספרת כי הפונטים שבהם היא משתמשת קושרים אותה נוסטלגית לעולם המקראי ולעולמם של מגילות וסופרי סת"ם. "חשוב לי מאוד לעשות את החיבור בין המקרא, הקסם שלו והרוח שבו, לבין העולם שלנו כיום", היא מספרת ומוסיפה כי "המילה הכתובה היא מעין דלת למקום אחר". לב גם מציינת כי "האות והמילה, הן מבחינת המשמעות בטקסט והן מהבחינה הצורנית, חשובים לי מאוד בבואי לעצב יודאיקה בת זמננו".
מצעים עם שירים
גם בחדר הילדים ניתן למצוא מוצרים שבהם נעשה שימוש בטקסט. אחד המוצרים המעניינים הוא מצעים. חברת "ורדינון",מציעה מצעים העשויים מ-100 אחוז כותנה, שעליהם מודפסים סיפורי ילדים. בין הסיפורים המודפסים ניתן למצוא את "הילד הזה הוא אני", "דירה להשכיר", "הבית של יעל" ועוד. הרעיון העומד מאחורי הדפסת הסיפורים על מצעי השינה הוא "שהילדים יוכלו ללכת לישון 'בתוך' הסיפור שזה עתה קראו או שמעו".
על המטרייה אלמנטים ממפת עולם ישנה, וכשהיא פתוחה נוצרת אשליית חצי גלובוס
חברת "דארלן", מציעה גם היא מצעים, שעליהם טקסטים. על גבי המצעים של "דארלן", העשויים גם הם מ-100 אחוז כותנה, מודפסות מילות שירי ילדים שכתבה נעמי שמר, בליווי איורים מקוריים. בסדרת המצעים הנושאת את השם "מצעים שרים נעמי שמר", ניתן למצוא כאלה שעליהם מופיעות מילות השירים "הטיול הקטן", אשר מוכר יותר בשם "לטיול יצאנו", וכן מצעים שעליהם מילות השיר "אלף בית". מעצבת המצעים היא צפי ברקוביץ', המעצבת הראשית של "דארלן".
ניתן למצוא אלמנטים טיפוגרפיים גם על גבי מוצרים מתחום האופנה. גלית אורן היא מעצבת תיקים, מייסדת המותג "גלית". אורן מתייחסת לטיפוגרפיה "כמו אל כל אלמנט עיצובי אחר", כדבריה. היא אינה מעצבת את דוגמת הטקסט, אלא משתמשת בדוגמאות קיימות. הטקסט המופיע על גבי התיקים לקוח מעולם הלמידה והתרגול של הקלדה עיוורת בשפה האנגלית. היא אינה מייחסת חשיבות לתוכן הטקסטים, אלא משתמשת בטקסט כאלמנט ויזואלי. קולקציית התיקים בעלי העיצוב הטיפוגרפי עשויים מ- PVC, וכמו כן ישנם תיקים בעלי עיצובים אחרים העשויים מבד. את התיקים של גלית אורן ניתן למצוא בין השאר בחנות "15" ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב, שם ניתן גם למצוא את מוצרי התינוקות של המעצבת אליס בליס, וכן ברחוב רמב"ם במתחם המדרחוב של נחלת בנימין בימי שלישי ושישי. בנוסף, ניתן לרכוש את התיקים באתר האינטרנט "בוידעם".
מעצבת נוספת העושה שימוש בטיפוגרפיה היא הילה הרמן. הרמן היא מעצבת גרפית שייסדה מותג עיצוב עניבות בשם "Tiecoon". אחת העניבות המעניינות בקולקציה המונה כ-100 עניבות, היא עניבה טיפוגרפית שעליה אותיות בפונט "פרנק ריהל". הרמן מספרת כי ההתייחסות העיצובית מגיעה מתחום העיצוב הגרפי, ולא מתחום עיצוב האופנה, ומציינת כי בעניבה ישנה התייחסות לאותיות כ"משהו פיזי, כאשר האותיות נופלות ונערמות בתחתית העניבה". הרמן מוסיפה כי בחרה באות "פרנק ריהל" משום שהיא אות עברית קלאסית, ומשום ש"זו האות העברית כפי שאני מדמיינת אותה", כדבריה.
עוד מעצבת היא מורן אסרף, שעיצבה מטרייה טיפוגרפית. אסרף היא מעצבת גרפית שעיצבה את המטרייה במסגרת פרויקט הגמר שלה כסטודנטית לעיצוב גרפי ב"שנקר", והיא אחת מסדרה של מטריות. המטריות בעבודתה היו פלטפורמה להעברת מסר. הבסיס העיצובי שלהן הוא מפות סינופטיות, תרשימי אקלים וגרפים. אסרף מספרת כי במטרייה הטיפוגרפית ישנם אלמנטים ממפת עולם ישנה, וכשהיא פתוחה נוצרת אשליית חצי גלובוס. כשהמפה הודפסה על המטרייה, הטיפוגרפיה עברה טרנספורמציה מקודים של תקשורת לאלמנטים גרפיים אסתטיים, ולכן רמת הקריאות כבר לא הייתה בחשיבות הראשונה. החיבור שנוצר, כך היא מספרת, יוצר מסרים חדשים.
"אגרטל חתימה". החתימה של הלקוח נסרקת, ועל פי צורתה מייצרים את האגרטל
גם מעצבים רבים בחו"ל בוחרים בטיפוגרפיה כאלמנט המרכזי בעיצוביהם. גם במקרה זה הטיפוגרפיה היא לפעמים אלמנט גרפי, ולפעמים היא תלת ממדית. דוגמה לכך הם אחדים ממוצריה של חברת "ACME STUDIO" האמריקאית, העובדת עם מעצבים בעלי שם עולמי. מותג העיצוב "Sieger Desig", שבשמו מעוצבים בין השאר עטים וקופסאות כרטיסי ביקור, אחראי על עיצוב דגם של עט וקופסת כרטיסי ביקור, ששמו "Typology", ועיצובו טיפוגרפי בלבד. עט מעניין נוסף עוצב בצבעי שחור, לבן ואדום. דגם זה נושא את השם "Quote", ועוצב על ידי המעצבת לאורינדה ספיר. העטים וכרטיסי הביקור הינם ייבוא בלעדי של חנות ה"סוהו" בדיזנגוף סנטר בתל אביב, שם ניתן לרכוש אותם.
המעצב התעשייתי לואיס אליקנדו, עיצב שולחן שצורת רגליו הם טקסטים. אליקנדו, החי בונצואלה, מספר כי רגלי השולחן עשויות ממתכת שנחתכה בעזרת לייזר, והפלטה העליונה עשויה מזכוכית. הוא מוסיף כי את "שולחן הגרפיטי", כפי שהוא מכנה אותו, עיצב בהשראת הדברים שראה על קירות העיר ניו יורק.
מותג העיצוב ההולנדי "Droog Design" מציע מוצר מעניין שנקרא "אגרטל חתימה". מדובר באגרטל העשוי ניילון, שעיצובו הוא חתימתו של הלקוח. החתימה של הלקוח נסרקת, ועל פי צורתה מייצרים את האגרטל. המעצב העומד מאחורי המוצר הוא פרנק טיאפקמה. התערבותו של המעצב היא מינימלית, בעקבות העובדה שהעיצוב בנוי למעשה מצורת חתימתו של הלקוח. את האגרטל ניתן להזמין בגדלים שונים.
