התמוטטות עצבים היא מונח כוללני המשמש לתיאור תקופה בה אדם שרוי במצוקה פיזית או נפשית עזה, עד כדי אובדן היכולת שלו
מהם תסמיני התמוטטות עצבים?
כאשר אדם עובר התמוטטות עצבים הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בתור מגוון סימפטומים פיזיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים. הסימנים להתמוטטות עצבים משתנים מאדם לאדם, כאשר הגורם הבסיסי שהוביל להתמוטטות העצבים עשוי להשפיע גם על התסמינים שהנפגע מתמודד עימם.
מכיוון שהמושג "התמוטטות עצבים" אינו נחשב למונח רפואי, התמוטטות עצבים מתוארת באמצעות מגוון רחב של תסמינים. אלו כוללים:
- תסמיני דיכאון, כמו אובדן תקווה ומחשבות על התאבדות או פגיעה עצמית
- חרדה המלווה בלחץ דם גבוה, מתח שרירי, סחרחורת, בעיות עיכול, צרמורות או רעד ועוד
- נדודי שינה בפרט והפרעות שינה בכלל
- הזיות
- שינויים קיצוניים במצב הרוח או התפרצויות בלתי מוסברות
- התקפי פאניקה, הכוללים כאבים בחזה, ניתוק מהמציאות והעצמי, פחד קיצוני וקשיי נשימה
- פרנויה, קרי האמונה שמישהו צופה בך או עוקב אחריך
- פלאשבקים של אירוע טראומטי, שיכולים להעיד על הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) שלא אובחנה.
אנשים אשר חווים התמוטטות עצבים עשויים גם להימנע מחברתם של בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה. סממנים לנסיגה חברתית מסוג זה כוללים:
- הימנעות מאירועים חברתיים או אינטראקציה חברתית
- שינוי לרעה בהרגלי התזונה
- פגיעה באיכות השינה
- שמירה על היגיינה לקויה
- היעדרויות ממושכות מהעבודה
- הסתגרות בבית
האם דיכאון יכול להוביל להתמוטטות עצבים?
ישנם גורמים המגדילים את הסבירות לכך שאדם יחווה התמוטטות עצבים. אלו כוללים:
היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעת דיכאון או הפרעת חרדה, פציעה או מחלה שהתרחשו לאחרונה המקשים על ניהול היומיום, אירועים טראומטיים שהובילו לשינויים מרחיקי לכת ו / או בלתי צפויים בחייו של אדם וכן עומס ולחץ נקודתיים או מצטברים. בשורה התחתונה, אדם עלול לדווח על התמוטטות עצבים כאשר הלחץ בחייו הופך גדול מדי עבורו. לחץ זה יכול להיגרם עקב השפעה של גורמים חיצוניים, כגון:
- לחץ מתמשך בעבודה
- אירוע טראומטי שהתרחש לאחרונה, כמו מוות של בן זוג או קרוב משפחה
- בעיות כלכליות חמורות, כמו עיקולים בעקבות חוב
- שינוי משמעותי בחיים, כמו גירושין
- שינה לקויה וחוסר יכולת להירגע
- בעיות רפואיות כרוניות
כאשר אותו אדם הנתון ללחצים כבדים, מתמודד במקביל לקשיים בחייו גם עם סימפטומים של הפרעת דיכאון, או שהוא בעל נטיה גנטית להתפתחות הפרעות דיכאון, היכולת שלו להכיל את הקושי ולהמשיך לתפקד מתערערת.
כיצד ניתן להתמודד עם התמוטטות עצבים בעקבות דיכאון?
גם אם אתם או אדם יקר לכם, הגעתם למצב של התמוטטות עצבים בעקבות דיכאון או כל בעיה נפשית אחרת, דעו כי ניתן בהחלט לצאת ממעגל המצוקה הפסיכולוגית או ההתנהגותית על ידי:
- קביעת פגישה עם רופא המשפחה שלכם או איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, לטובת ביצוע בדיקה גופנית מלאה כדי להבטיח שבריאותכם הגופנית אינה תורמת לתסמינים שאתם חווים
- טיפולי פסיכותרפיה (טיפול נפשי באמצעות שיחות) או טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT)
- נטילת תרופות מרשם, כגון תרופות נוגדות דיכאון או תרופות נגד חרדה, לטיפול בסימפטומים
- טיפולים אלטרנטיביים, כגון דיקור סיני, עיסוי או יוגה
האם ניתן למנוע מראש התמוטטות עצבים בשל דיכאון?
אם אתם מרגישים מוצפים רגשית וחוששים כי אתם נמצאים על סף התמוטטות עצבים, נסו להשתמש בכלים שלהלן לטובת התמודדות עם הסימפטומים שלכם:
- נשמו עמוק וספרו אחורה מ – 10 כשאתם מרגישים חרדה או לחוצים.
- צמצמו משמעותית את צריכת הקפאין והאלכוהול שלכם.
- הקפידו על שגרת יום ושגרת שינה שיעזרו לכם לישון טוב יותר, למשל: אמבטיה חמה לפני השינה, כיבוי מכשירים אלקטרוניים לאחר רדת החשיכה או קריאת ספר לפני השינה.
סובלים מדיכאון וחוששים מפני התמוטטות עצבים? כך מקדימים תרופה למכה.
שינויים באורח החיים יכולים לעזור לכם למנוע התמוטטות עצבים בעקבות דיכאון או בכלל הם יכולים גם לעזור להפחית את חומרתן ותדירותן של האפיזודות הללו.
אלו כוללים:
- הקפדה על שגרת פעילות גופנית קבועה של לפחות 3 פעמים בשבוע, שיכולה לכלול גם פעילויות פשוטות כמו סיבוב רגלי באזור מגוריכם למשך 30 דקות
- פניה לטיפול נפשי לשם פיתוח מיומנויות התמודדות עם לחצים
- הימנעות מסמים, אלכוהול, קפאין, וחומרים אחרים היוצרים לחץ על הגוף
- הקפדה על שעות שינה סדירות ועקביות, ועל שש שעות שינה בלילה לכל הפחות
- שימוש בטכניקות הרפיה כמו נשימה עמוקה בשגרת היומיום
- הפחתת רמת הלחץ ביומיום על ידי ארגון יעיל יותר של סדר היום והפעילויות היומיומיות והקפדה על הפסקות ומנוחה במסגרת לוח הזמנים היומי
את השינויים הללו ניתן, כמובן, לבצע באופן עצמאי, אך עשוי להיות מועיל יותר להסתייע בליווי מקצועי של פסיכולוג או פסיכיאטר, כדי ליצור תוכנית טיפול העונה בצורה הטובה ביותר על הצרכים הפרטניים שלכם.
מתי מומלץ לפנות לסיוע וטיפול מקצועי?
כפי שהוסבר במאמר זה, היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות נפשיות, כגון הפרעת דיכאון קלינית, עלולה להוביל להתמוטטות עצבים. אין ספק כי רבים מאיתנו מרגישים בשלב כזה או אחר בחיינו כי לחצי היומיום הופכים לנטל כבד מנשוא. אולם כאשר המצב מיתדרדר לכך שלאדם אין יכולת להתמודד עם הלחץ בצורה בריאה, והוא מתקשה לבצע את המשימות היומיומיות שלו, מדובר בנורת אזהרה. במידה ונקלעתם למצב כזה או שאתם חשים כי אתם על סף התמוטטות, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בהקדם. הרופא המטפל בכם יוכל לסייע לכם לטפל בסימפטומים הגופניים שאתם חווים, וכן להפנות אתכם לקבלת סיוע מקצועי מפסיכולוג או פסיכיאטר. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לטפל בתסמינים הרגשיים, הנפשיים וההתנהגותיים הכרוכים במצב של התמוטטות עצבים הנובעת מדיכאון. אם אתם מודאגים מהתנהגותו של אדם אהוב או ממצבו הנפשי וחוששים שלא יפנה לקבלת סיוע מקצועי ביוזמתו, הקדימו תרופה למכה ופנו לרופא או לפסיכיאטר למענו בהקדם האפשרי.