לכולנו נאמר בשלב כזה או אחר בחיים להסתכל במראה ולהגיד: "אני טוב מספיק", "אני חכם מספיק" ו"היום יהיה לי יום מעולה" למרות שיצא לי פצעון על הסנטר. פסיכולוגיה ומחשבה חיובית הכווינו אותנו כי ככל שנאמר את המשפטים החיוביים וככל שנאמין בהם יותר כך יקרו לנו דברים טובים ונהיה מאושרים יותר, השאיפה לאושר נחשבת למטרה מרכזית בחיי וזכות של כולנו. אולם האם האמונה הזו מוכחת מדעית?
"הגמישות של הרגשות"
לטענתה של פסיכולוגית מאוניברסיטת הרווארד התשובה לכך היא לא. לאחר מחקר שנמשך שני עשורים אודות המדע של הרגשות ביד הפסיכולוגית סוזאן דיויד יצאה החוקרת בגילוי אודות "הגמישות של הרגשות" אשר נחשב לאחד מהרעיונות המרכזיים והטובים של השנה בידי המגזין של הרווארד. במחקרה מעלה סוזאן תאוריה המלווה בהסבר כי עלינו לאפשר חופש וגמישות במה שאנו מרגישים וכי אין צורך ואין זה נכון לכפות על עצמינו אושר מלאכותי, החופש להרגיש מגוון של רשות הוא חיובי וחיוני להתפתחות הרגשית שלנו.
פרדוקס האושר
לדברי סוזאן הכמיהה הבלתי פוסקת אחר האושר יוצרת ציפיות אשר לא תמיד מתממשות, היא מציגה את הפרדוקס של האושר הגורס כי רדיפה אחר האושר מהווה ניגוד וסתירה למהות האושר עצמה. סוזאן מציגה מחקרים המוכיחים כי אושר כפוי גורם לנו לאפקט הפוך ולחוסר סיפוק, דוגמא לכך היא מציגה בשנתי תמונות מן העבר בהן מוצגים שני זוגות, זוג אחד חייך חיוך טבעי וצנוע יותר וזוג אחר חייך חיוך רחב אך מלאכותי, את האבחון ביצעו על סמך השרירים אשר הפעיל כל אחד משני הזוגות. לאחר 30 שנה נמצא כי הזוג עם החיוך הטבעי היה מאושר הרבה יותר מחייו לעומת הזוג עם החיוך המזויף לאור חיי נישואין טובים, הצלחות וסיפוק בחיים וכו'.
המסקנות של החוקרת אומרות כי הצבת האושר גבוה מדי בסולם הערכים מעלות את הציפיות לגבי איך דברים אמורים להיות וזהו מקור לאכזבות. לבסוף נמצא על סמך הבדיקות המקיפות כי ככל שאנשים העריכו וציפו לאושר כך הם חשו בודדים יותר על בסיס יומיומי. הרעב לאושר נראה כי הסב נזק לאותם אנשים בנוגע לקשרים עם אנשים אחרים.
רגשות שליליים – תוצאה חיובית
רובנו מורגלים לנסות ולהדחיק את המחשבות הרגשות השליליים שלנו לחלק קטן אי שם במוחנו, אנו לא מחשים בנוחות עם רגשות שליליים ונאמר לנו כי הם לא טובים לנו. אולם הגישה הנובעת מהממצאים של סוזאן טוענת כי עלינו להחצין דווקא את הרגשות הללו משום שהם טומנים בחובם מתנות מפתיעות, התמודדות עם רגשות שליליים מפתחת יכולות קוגניטיביות סיסטמטיות ותהליכי עיבוד נכונים יותר בבואנו לבחון עובדות חדשות, לדברי סוזאן תהליכי החשיבה הנובעים ממצב רוח לא טוב הינם בריאים, נכונים יותר ומהימנים. אחת החלקים המרתקים במחקר מציג את היתרונות ברגשות שליליים וכולל חדשות טובות לגבי מצב רוח רע:
- מונעים מאתנו להתווכח
- משפרים את הזיכרון
- גורמים לנו להיות מנומסים
- מעודדים נדיבות
- מאפשר חשיבה פתוחה ובחינת העובדות מכל היבטיהן
כך עולה כי כעס יכול לסייע בידינו להחליט החלטות חשובות ובעלות משמעות, קנאה מעודדת אותנו להתנהל טוב יותר, מבוכה ואשמה משפרות מערכות יחסים ומעודדות שיתוף פעולה ועצב הוא איתות כי משהו אינו כשורה כך שאנו יכולים ללמוד על עצמנו יותר ובאופן מעמיק ולאפשר לנו לקבוע באשר לכיוונים הנכונים והמתאימים לנו בחיים.