כמעט חמישית מבני הנוער של כל אומה, סובלים מהפרעות רגשיות. חלקם מתמודדים עם אלימות והתעללות בחייהם, וחווים קשיים עצומים להתמודד עם המצב. התוצאה היא דיכאון קליני ואפילו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
אחרים סובלים ממצוקות נפשיות, כשהם נאבקים עם הפרעת חרדה העוברת בתורשה, ומופעלת על ידי חוויות חיים מטרידות.
למרבה הצער, חלק מהמתבגרים אינם מקבלים את הסיוע הפסיכולוגי לו הם זקוקים. שני מחקרים, שהופיעו באוגוסט 2003 בשני כתבי עת מובילים לפסיכולוגיה, מבהירים את חשיבות הטיפול בבעיות אלו.
מחקרים אלו צריכים להוות קריאת השכמה להורים, יועצי בתי ספר, מורים ופסיכולוגים. אין לזלזל בקשיים הרגשיים אותם חווים בני נוער. אנשים רבים מפחיתים בחשיבות מצוקות אלו, וסבורים שמדובר בילדים חלשים, אך בעיות אלו הן אמיתיות.
האויב שבפנים: הפרעת חרדה חברתית (SAD)
בני נוער רבים סובלים מהפרעה זו, הגורמת לטלטלה רגשית העלולה להוביל לבעיות שונות של הסתגלות בבגרות. למרות שההפרעה מתחילה בדרך כלל בגיל 15, היא מופיעה במקור כבר בגיל שנתיים, כשהילד סובל מעכבות, חרדות, וחוסר נוחות במצבים הכרוכים באנשים זרים סביבו.
בני המשפחה עשויים לפרש התנהגות זו כביישנות רגילה, ובכך אינם ערים למצב עד שהיא מתפתחת להפרעת חרדה חברתית בגיל הנעורים. גם גורמים אחרים עשויים להשפיע על ביטוי ההפרעה בקרב אנשים בעלי נטיות לחרדות, כגון חוויות חיים פרטניות המייצגות את הגירויים.
חלק מגירויים אלו כוללים הורים שתלטנים וביקורתיים מדי, והתעללות או טראומה במצבים חברתיים. כל אחת מחוויות אלו עשויה להוביל להתנהגות שלילית המאופיינת בחרדה חברתית, התנהגות נמנעת, ובעיות בכישורים חברתיים. זהו מעגל קסמים שעלול לעכב ברצינות היכרויות עם חברים חדשים, חיים עצמאיים ומציאת תעסוקה בבגרות.
תסמיני בעיות ומצוקות רגשיות בבני נוער
מבוגרים רבים פשוט אינם מבינים שילדיהם סובלים. עליהם לדבר עם ילדיהם, ולא על דברים שטחיים בלבד, ולא רק במקרים בהם הם נקלעים לצרות. זה נשמע נדוש, אבל זה לא. על מנת לכוון את בני הנוער לתקשורת בריאה, עליהם להיות פתוחים, ולהקשיב ללא שיפוט.
בני נוער, במיוחד הסובלים מהערכה עצמית נמוכה או בעיות משפחתיות, נמצאים בסיכון להתנהגויות הרס עצמי כגון שימוש בסמים או אלכוהול, או קיום יחסי מין שאינם מוגנים. הפרעות דיכאון והפרעות אכילה הן בעיות בריאותיות נפוצות בפניהן ניצבים בני נוער.
לכן יש להתחיל את התקשורת עם הילדים עוד כשהם צעירים, כך שנבנה בסיס ליחסים טובים כשהם מתבגרים. התסמינים הבאים עשויים להוות סימני אזהרה שהילד סובל מבעיה או מצוקה רגשית:
- שינויים פתאומיים בהתנהגות או במצב הרוח.
- חוסר עניין פתאומי בתחביבים או באנשים אהובים.
- שינוי משמעותי במראה.
- הסתגרות.
- שינויים ברורים בלימודים.
- התנהגות נסערת או חסרת מנוחה.
- אובדן או עלייה במשקל.
- קשיי ריכוז.
- רגשות שוטפים של עצב.
- העדר מוטיבציה.
- בעיות שינה.
- בעיות עם החוק.
מומלץ לקבל טיפול: זה עובד
טיפולים יעילים זמינים לבני נוער, והם מסייעים להם להתגבר על המחסומים והבעיות הרגשיות. בסיוע של מטפל טוב, ניתן לשנות באופן משמעותי את מצבם הנפשי של ילדים הסובלים מחרדות, דיכאון קליני, והפרעות חרדה חברתית.
ההורים עובדים יחד עם המטפל וביניהם כצוות, לשמירת תקשורת פתוחה. הטיפול מסייע למתבגר להתמודד עם בעיותיו, ומתבצע בשיטות וגישות שונות המותאמות אישית למצבו של הילד וחומרת תסמיניו.