מעבר להיותה מילה שגורה המתארת עצב כללי, דיכאון הינה גם הפרעה נפשית אשר יכולה לבוא לכדי ביטוי באופנים חמורים ביותר.
מצבי דיכאון מאופיינים, בין השאר, בהפרעות אכילה, מוטיבציה ירודה, ניתוק קשרים אישיים, אובדן התעניינות בדברים שפעם היו חשובים, מחשבות טורדניות או אובדניות, ועוד.
הטיפול במצבי דיכאון אינו פשוט, במיוחד כאשר מדובר במצבים כרוניים ומורכבים הנמשכים על פני תקופות ארוכות עד שנים. ישנן גישות שונות לטיפול בדיכאון – התנהגותיות, תרופתיות, פסיכולוגיות ועוד. על מנת להתאים את הטיפול הנכון, יש לבחון את הסיטואציה הספציפית והסיבות הסובייקטיביות לדיכאון.
טיפול רפואי-תרופתי למצבי דיכאון
לעיתים ניתן לזהות קשר ביולוגי-רפואי בין מצב דיכאון מסוים לבין מצב פיזיולוגי. למשל, מחקרים מצביעים על מרכיבים גנטיים אשר עוברים בתורשה. וכן גם על בעיות הורמונליות הקשורות בהפרשת דופמין, או סרוטונין. אך עם זאת, אין הסבר חד-משמעי באשר לסיבות הפיזיולוגיות לדיכאון.
למרות שעדיין לא נמצאו המרכיבים הביולוגיים אשר יכולים להעיד על דיכאון, אין זה אומר שתרופות לטיפול או התמודדות עם מצבי דיכאון לא יכולות להיות יעילות. במצבים מסוימים, תרופות נוגדות-דיכאון נמצאו יעילות מאוד, גם אם לא מרפאות באופן מלא את המצב. למעשה, התרופות נוגדות הדיכאון יכולות להקל ולאפשר מצב בו טיפול נפשי יכול להתרחש.
מתן תרופות נוגדות דיכאון אפשרי רק לאחר אבחון פסיכיאטרי מסודר. אומנם ניתן להשיג תרופות נוגדות-דיכאון באופנים שונים, אך לא מומלץ להתחיל בטיפול זה ללא רופא מומחה לתחום. הסיבה לכך היא שמדובר בתרופות לכל דבר, ושימוש לא נכון או לא מפוקח בהן עלול להוביל למצבים לא נעימים, ואף מורכבים ביותר עד החמרת המצב.
מעניין גם לדעת כי ישנם גם מחקרים המעידים על יעילות של טיפול בעזרת תאי גזע, זאת במקרים מסוימים של דיכאון (לרוב דו-קוטבי) וללא הסבר ברור מדוע עדיין.
טיפול התנהגותי-קוגנטיבי למצבי דיכאון
על רגל אחת, בגישה הקוגנטיבית-התנהגותית מצבים נפשיים ירודים הינם תולדה של מחשבות מוטעות אשר ניתן לתקן אותן על ידי הקניית הרגלים נכונים, מודעות ויכולת התמודדות אישית. כך למשל, כאשר אדם מרגיש שהוא אינו מוצלח או כישלון, זוהי תוצאה של מחשבות טורדניות ובעייתיות אשר מפריעות לאדם לזהות את המרכיבים הטובים בו.
על ידי עבודה אישית-נפשית, ניתן להגיע לכדי שינוי משמעותי באופני החשיבה וההתייחסות לאותן מחשבות בעייתיות. כך לומד המטופל לעבוד עם עצמו, להיפתר מהרגלים התנהגותיים בעייתיים, להתמודדות עם מחשבות לא רצויות-טורדניות, ולפתח מיומנויות התמודדות יעילות.
טיפול פסיכולוגי/פסיכואנליטי למצבי דיכאון
כאשר מדובר בבעיות מורכבות, יש צורך להתמודד לא רק עם הבעיה אלא גם עם המורכבות הנפשית הכוללת. הדרך לעשות זאת היא על ידי טיפול נפשי מעמיק, אשר מעמיד במרכז לא רק את הבעיה הנפשית התסמינית (הדיכאון), אלא גם את המטופל עצמו כסובייקט ייחודי ושונה מכל אחד אחר. במילים אחרות, הטיפול אינו במחלה או הפרעה, אלא באדם על מורכבותו הנפשית.
בגישה הפסיכואנליטית, לתופעה המופיעה על פני השטח ישנם מרכיבים נפשיים אשר אינם בהכרח מופיעים על פני השטח. למעשה, הדיכאון אינו בהכרח הבעיה עצמה, גם אם הוא מהווה גורם מפריע להתנהלות בחיים. הבעיה יכולה להיות הסיבות להופעתו של הדיכאון, אשר אלו אינן בהכרח מודעות ויכולות להיות קשורות בתפיסת חיים שלמה, מצבי טראומה, ועוד.
טיפול מעמיק מהסוג הזה, יכול להימשך תקופה ארוכה למדי. עם זאת, מדובר בתהליך המאפשר למטופל לא רק להתמודד עם הסיטואציה כאן ועכשיו, אלא גם להמציא את הפתרון הסובייקטיבי למצבו האישי, וכן למצוא את האופן הייחודי לו להתמודד עם מצבים נפשיים מורכבים אחרים בחיים.
תרפיה באומנות/משחק/מוזיקה/ביבליותרפיה למצבי דיכאון
תרפיות מסוג זה עוסקות למעשה בהקלה נפשית על המטופל לצד יצירת מרחב מאפשר להביע עצמו באופן חופשי לחלוטין. מהות התרפיה אינה בהכרח טיפולית במובן הקלאסי, גם אם לאורך הזמן מתאפשרת התעמקות בתכנים הנפשיים אשר עולים תוך כדי היצירה.
שיטות טיפול אלו נמצאו כיעילות לצד טיפולים נפשיים אחרים – כגון פסיכולוגיה, פסיכואנליזה או פסיכיאטריה. התרפיה יכולה לאפשר למטופל הקלה משמעותית במצבי חרדה, מועקה, ואחרים. עם זאת, לא תמיד ניתן להחליף את הטיפול בתרפיה, תלוי בחומרת המצב וגם במטפל עצמו ומיומנותו.