חרדת פרידה הינה דבר טבעי לחלוטין אשר ילדים רבים סובלים ממנו. מדובר בחרדה להיות מופרד מהבית או ההורה, כאשר חרדה זו יכולה לבוא לכדי ביטוי בעת הפרידה בשער בית הספר או הגן, כאשר ההורה יוצא לעבודה, וכדומה.
לעיתים חרדה זו הינה עוצמתית למדי, ומלווה בהתנהגות ותחושות רגשיות מטלטלות, ועל כן חשוב להבין מהי חרדת הפרידה וכיצד להתמודד עמה כראוי.
סוגי חרדת פרידה
לכל ילד קטן הפרידה מהבית וההורים אינו דבר פשוט. למעשה אפשר לומר כי כמעט כל הילדים סובלים מחרדת פרידה ברמה כזו או אחרת, ובמקרים בהם לא ניתן לזהות חרדת פרידה בכלל ייתכן וישנו עניין לבדיקה מעמיקה יותר.
מהות החרדה, בבסיסה, מדובר פשוט בחשש מהיפרדות מההורים או הסביבה המוכרת. כאשר נכנסים לגן חדש, או מסגרת בה ההורים לא מעורבים (למשל בייביסיטר חדשה), הילד מוצא עצמו במצב חדש, לא מוכר וזה דבר אשר מעורר חרדה. כמובן שזה טבעי לחלוטין, ולרוב מדובר בסיטואציה פתירה אשר מצריכה פשוט התרגלות מצד הילד. זה לא פשוט, זה לא תמיד קל, אך זה תהליך טבעי אשר מתרחש כמעט בכל בית.
לעיתים החרדה נראית באופן אחר, והיא מלווה בצעקות, צרחות, בכי ואימה של ממש. במצבים אלו, יש להבדיל בין מספר דברים: ילדים אשר למעשה מנסים למשוך את תשומת לב ההורה כדי לא להיפרד, אך לאחר הפרידה הכול טוב, ישנה רגיעה, התנהגות נורמלית, שמחה וצחוק, והכול תקין. לבין מצבים בהם גם לאחר הפרידה התנהגות זו נמשכת משך זמן רב, עם התנהגות חריגה, קיצונית ולא אופיינית.
באופן מפתיע, שני המצבים אינם אומרים בהכרח כי לאותו ילד ישנה הפרעה חמורה או בכלל. חשוב להבין, בגילאים קטנים פרידה יכולה להוות רגע קשה במיוחד עבור הילד, וזהו חלק מתפקיד ההורים לעזור לילד להתגבר על חשש זה על ידי הצבת גבולות ברורים לצד תמיכה ואהבה. זהו לא רגע פשוט, ואל למהר ולקפוץ למסקנות הרות משמעות כגון "לילד יש בעיה". לעיתים, עצם התיוג של "לילד יש בעיה" הופך את הבעיה להרבה יותר ממשית מאשר פשוט להקל על הילד, לאהוב, יחד עם הצבת גבולות ברור לדברים.
כאשר חרדת פרידה הופכת לבעיה משמעותית
במקרים קיצוניים, חרדת הפרידה תופסת ממד בלתי נשלט ואימתני למדי. הילד חווה קשיים חמורים ביותר בכל סיטואציה של היפרדות, ומצבו הרגשי קשה בצורה משמעותית. יש לשים לב כי הכוונה היא לא רק להתנהגות, אשר לרוב מאופיינת ב-
- סירוב להיפרד מההורה או הבית/מקום מוכר
- הימנעות מללכת לישון אצל חברים
- "הידבקות" להורה
- בעיות שינה ודרישה כי מישהו יהיה אתו בזמן ההירדמות
- התחמקות ממקומות אליהם הילד הולך לבדו
אומנם כל אלו יכולים להעיד על בעיה, אך העיקר הקריטי אינו רק בהתנהגות אלא במיוחד בגישת הילד ועמדתו כלפי הדבר. זאת אומרת, ייתכן וילד יידבק להורה ויסבול מהפרעות שינה, אך ייתכן ומדובר כאן במשהו פיזיולוגי, בעיה רפואית כלשהי אשר מפריעה לו. או ייתכן כי הוא נדבק להורה פשוט מאהבה או הרגל.
לעומת זאת, אם מדובר בהידבקות להורה, הימנעות ממקומות לא מוכרים או אשר אליהם הוא הולך לבד, והפרעות שינה, וכדומה כאשר בבסיס כל אלו ישנה חרדה עצומה מפני היפרדות – להיות לבד – אז כבר מדובר בסיטואציה אחרת. במילים אחרות, התנהגות לבדה אינה מספקת, חשוב גם להקשיב ולהבין מה הילד אומר, או מעיד על עצמו.
תמיכה ועזרה לילד הסובל מחרדת פרידה
ישנם מספר דברים שניתן לעשות על מנת לעזור לילד להתגבר על או להתמודד עם חרדת פרידה ולא להפוך את חויית הפרידה לאירוע טראומטי עבור הילד. תחילה, להבין ולקבל. אין זו משימה פשוטה לפעמים, אך זה חשוב ביותר לקבל את כך שישנו קושי מסוים. אין זה דבר בעייתי, ואין זה אומר שהילד בעייתי. לכל אדם ישנם קשיים עם משהו, ואלו משתנים ומתעצבים בדרכים שונות לאורך החיים. עם הבנה זו, כעת ניתן לעשות דברים נוספים –
- לתת כלים להתמודדות – ללמד את הילד להתמודד עם החרדה, המחשבות המפחידות, ולפתח יכולת עצמית להתגבר על כך. אפשר להיעזר בתרגילי נשימה, אפשר גם לדבר, להקשיב לו ולהביע עצמכם.
- לתת דוגמה אישית – זה חשוב ביותר, מאחר ופעמים רבות מה שעומד מאחורי אי-יכולת להיפרד מצד הילד זהו הורה אשר אינו מאפשר את הפרידה. חשוב גם להציב גבולות, מאחר ופעמים רבות החרדה קשורה גם בכך שאין גבולות ברורים בין הילד ובין דמות ההורה, כמו למשל לאט לאט להשכיב אותו לישון לבדו, אחרת הפרידה הייתה קלה יותר. פרידה היא אף פעם אינו עניין פשוט.
- חיזוק ותמיכה – חשוב ביותר להסביר לילד כי אומנם עכשיו נפרדים, אבל מאוחר יותר נפגש. להבין ולקבל את החשש של הילד, אך לא לנפח את החשש ולחזק אותו. להפך, לנסוג ולהפיג אותו, עכשיו מפחיד אחר כך לא יהיה.
- טיפול נפשי/אישי – במקרים בהם החשש והחרדה בלתי נסבלים, ואין שום סימנים לדעיכתם או להתמודדות מוצלחת עמם, אפשר לפנות לטיפול לעזרה מקצועית. לעיתים, לא יהיה זה דווקא הילד אשר יזדקק לטיפול, אלא גם ההורה. הרי בעיית היפרדות היא כפולה – ישנם לפחות שני גורמים אשר לא מצליחים להיפרד.
טיפול אישי או נפשי יכולים לשנות את התמונה לחלוטין, אך כדאי לפנות לבעל מקצוע אשר יכול לבחון את המצב יחד אתכם בצורה הנכונה. פסיכואנליטיקאי או פסיכולוג יכולים להוות את הגורם המקצועי הטוב ביותר להתמודד עם קשיים בהיפרדות, מאחר ואלו לרוב אינם מתקיימים בוואקום. חרדות הן לרוב אינדיקציות למשהו אחר, והן מלוות במנגנונים נפשיים מורכבים אשר יש להתמודד עמם באופן מיטבי.