חרדה, בדגש על חרדה חברתית, דיכאון ודימוי עצמי נמוך, הם שלושה אלמנטים השלובים אלה באלה. כך לדוגמה לפי מומחים רבים בתחום בריאות הנפש נראה כי שיפור הדימוי העצמי הוא בין הכלים העוצמתיים ביותר להתמודדות עם חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך הוא בין המרכיבים של דיכאון ובמקרים רבים ישנו קושי להפריד בין תסמינים של דיכאון לתסמינים של חרדה. מעבר לכך, ישנן תרופות המתאימות לטיפול הן באנשים הלוקים בחרדה והן באנשים הסובלים מדיכאון.
לאור כל זאת, כאשר מטפלים בכל אחד מהקשיים, ישנה חשיבות עליונה להתייחס לאלמנטים הנוספים. הכוונה היא לכך שכאשר מטפלים בדימוי עצמי נמוך, חשוב לבחון האם המטופל סובל גם מדיכאון או מחרדה ולמשל כאשר מטפלים בדיכאון, חשוב להתייחס לדימוי העצמי של המטופל ולאפשרות שהוא סובל מתסמינים של חרדה.
פגיעה בדימוי העצמי כגורם לדיכאון ולחרדה
ערעור של הזהות העצמית מהווה גורם מרכזי לדיכאון ולחרדה. זוהי למעשה הסיבה לכך שבמקרים רבים חיילים משוחררים מתחילים לסבול מדיכאון לאחר השחרור, שלכאורה אמור להוות מאורע שכולו שמחה ואופטימיות.
ערעור הזהות המקושר לדימוי עצמי נמוך, חרדה ודיכאון מקושר כמובן גם לכישלונות כאלו ואחרים. לפיכך אנשים שסבלו משורה של כישלונות אם ביחסים הרומנטיים, אם בקריירה ואם באקדמיה למשל, נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בדימוי העצמי, לדיכאון ולחרדה.
יש לציין כי לא אחת נוצר מעין מעגל הרסני המזין את עצמו: הפגיעה בדימוי העצמי מובילה לדיכאון, שבתורו מגביר את תחושת חוסר המסוגלות ואת תחושת הייאוש, שבתורה מגבירה את תחושת החרדה, הפוגעת פגיעה חמורה בדימוי העצמי וכן הלאה.
התסמינים המשותפים לדימוי עצמי נמוך, חרדה ודיכאון
ישנם תסמינים חופפים רבים בין דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך. כך לדוגמה הדימוי העצמי הנמוך גורם לסובלים ממנו לתחושה של חוסר מסוגלות, פחד מכישלון וביטחון עצמי ירוד. זהו הרקע לכך שרבים מאלו הסובלים מדימוי עצמי נמוך, נמנעים מלקחת חלק בתחרויות, מכרזים או הזדמנויות שונות להוכיח את עצמם. בדיוק באותו האופן, אנשים הסובלים מדיכאון נוהגים להימנע מלקחת חלק בפעילויות חברתיות שונות וכמובן שכך הם פני הדברים גם בקרב אנשים הסובלים מחרדה, בדגש על חברתית.
בנוסף, לדיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך משותפים המחשבה הנוקשה, האמונה השלילית בקשר לעצמי והדיאלוג הפנימי השלילי.
כיצד מטפלים בדיכאון וחרדה בקרב הסובלים מדימוי עצמי נמוך?
אחת הטכניקות היעילות ביותר לטיפול בדיכאון וחרדה בקרב הסובלים מדימוי עצמי נמוך היא שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.
בשיטה זו בוחנים את תפישת המציאות של המטופל ומנסים לאתר דפוסי חשיבה מעוותים ובלתי יעילים. לאחר שחושפים את דפוסי המחשבה השליליים והנוקשים, מקשרים אותם להתנהגות של המטופל ומנסים לאמץ דפוסי חשיבה חדשים ויעילים יותר, המאופיינים בהסתגלות מרבית.
כך לדוגמה ניתן לאבחן במקרים מסוימים שהמטופל מאמין כי בכל אשר ישלח את ידו, ייכשל וזאת למרות שבעבר כבר נחל הצלחות מרשימות לכל הדעות. כמו כן ישנם כאלו הרואים את המציאות באופן דיכוטומי בלבד ולא מסוגלים לראות את הגוונים הרבים המרכיבים את החיים.
ישנם אנשים השופטים את עצמם לחומרה בכל סיטואציה שהיא וכתוצאה מכך חשים חוסר שביעות רצון באופן מתמיד וכן ישנם הממהרים להסיק מסקנות בלתי מבוססות, הנוטים להתייחס לרגשות שלהם כאל עובדות מוצקות, המסיקים מסקנות לפני שאספו את כל הנתונים ועוד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצוב בזמן, המוגבל מבחינת כמות המפגשים. אי לכך, אין זה פלא שמדובר בטכניקה טיפולית שרמת הפופולריות שלה נמצאת בעלייה מתמדת.