התקף חרדה מתרחש ללא התראה מוקדמת וכרוך ברגשות פתאומיים של חרדה עזה. התקף זה עלול להתרחש בכל עת, גם במהלך השינה. אנשים החווים את ההתקף עשויים לסבור בטעות שהם עוברים התקף לב או שהם "משתגעים" פתאום או אף עומדים למות.
הפחד והאימה אותם חווה אדם במהלך התקף חרדה אינו תואם את המצב האמיתי במציאות אך עשוי להיות קשור למתרחש סביב.
התקף חרדה נמשך בדרך כלל זמן קצר, למרות שחלק מהתסמינים עשוי להימשך זמן רב יותר. אנשים שעברו התקף חרדה אחד נמצאים בסיכון גבוה יותר להתרחשות התקפי חרדה נוספים, בהשוואה לאנשים שמעולם לא חווה התקף זה. כשההתקפים מתרחשים שוב ושוב, הסובל מהם מאובחן במצב המכונה הפרעת פאניקה.
אנשים עם הפרעת פאניקה עשויים להיות מודאגים באופן כמעט קבוע, שכן הם אינם מסוגלים לחזות את מועד התרחשות ההתקף הבא. הפרעת פאניקה היא תופעה שכיחה למדי, הרווחת פי שניים בקרב נשים בהשוואה לגברים, והתסמינים מתחילים בדרך כלל בבגרות המוקדמת.
הגורמים להתקף חרדה
אין זה ברור מה גורם להתקף חרדה. לרוב האנשים הסובלים ממצב זה קיימת פגיעות ביולוגית, והם עלולים לפתח את ההתקפים כתוצאה משינויים משמעותיים בחיים, כגון חתונה, לידה, תחילת עבודה חדשה משמעותית ולחצים אחרים הקשורים לאורח החיים.
מספר ראיות מדעיות מצביעות על כך שהנטייה לפתח התקף זה עשויה לעבור בתורשה, ואנשים הסובלים מהמצב, נוטים אף יותר מאחרים לסבול מדיכאון, ניסיון התאבדות או התמכרות לאלכוהול או סמים.
תסמיני התקף חרדה
התקף חרדה יכול להתרחש כשאדם נמצא מחוץ לבית, אך עשוי להתרחש בכל מקום ובכל עת. תסמיני ההתקף מתפתחים בפתאומיות ובדרך כלל מגיעים לשיאם בתוך עשר דקות. מרבית ההתקפים שוכחים בתוך עשרים דקות עד חצי שעה, וכמעט תמיד אינם נמשכים למעלה משעה.
רוב האנשים הסובלים מהתקף חרדה, חווים חלק מהתופעות הבאות:
- דופק מואץ
- קוצר נשימה או קשיי נשימה
- תחושת מחנק
- תחושת חולשה או סחרחורת
- עקצוצים או חוסר תחושה בידיים ובאצבעות
- תחושת פחד עז, כאילו אדם נמצא על סף מוות
- צמרמורת או הזעה מוגברת
- כאבי חזה או חוסר נוחות בחזה
- רעד מוגבר
- בחילה או קלקול קיבה
- גלי חום או קור
- הזעה מוגברת
- תחושת אובדן שליטה, חוסר חיבור למציאות או ניתוק מהסביבה, פחד מפני מוות או תחושה של "שיגעון".
טיפול בהתקף חרדה והפרעת פאניקה
למרבה המזל, התקף חרדה הוא מצב הניתן לטיפול עם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, לבד או בשילוב של השניים. כשההתקפים מתרחשים בתדירות גבוה, הטיפול המוצלח הוא טיפול תרופתי בתרופות נוגדות חרדה, תרופות נוגדות דיכאון מסוימות או לעיתים תרופות נוגדות פרכוסים המכילות רכיבי תכונות אנטי חרדה. גם תרופות המיועדות ללב, מסוג חוסמי בטא ניתנות למניעה או שליטה בהתקפים בודדים או בהפרעת פאניקה.
טיפול התנהגותי קוגנטיבי.זוהי בדרך כלל גישת הטיפול היעילה ביותר. הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המפעילים את התקפי החרדה, כך שהמטופל מתבונן על פחדיו באור מציאותי יותר.
טיפול בחשיפה. בטיפול זה נחשף המטופל לתחושות הפיסיות של החרדה, בסביבה בטוחה ומבוקרת. הוא מקבל את ההזדמנות ללמוד שיטות בריאות יותר להתמודדות, באמצעות תרגילים שונים המחקים תחושות ותסמיני חרדה. עם כל חשיפה נוספת, המטופל הופך להיות חרד פחות מפני התחושות הגופניות ומרגיש שהוא מסגל שליטה רבה יותר על מצבו.
טיפול תרופתי
תרופות משמשות לשליטה או הפחתת התסמינים, אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ואינן פותרות אותה. הן שימושיות למקרים חמורים אך אין להשתמש בגישת טיפול זו לבד. תרופות עובדות באון יעיל ביותר כשהן משולבות עם טיפולים אחרים כגון שינויים באורח החיים וטיפול פסיכולוגי, העוסקים בגורמים הבסיסיים האחראים להתרחשות ההתקפים.
התרופות הנקבעות בדרך כלל להתקפי חרדה והפרעת פאניקה כוללות:
תרופות נוגדות דיכאון. הן מתחילות להשפיע לאחר מספר שבועות, ולכן יש לקחת אותן ברציפות ולא רק במהלך התקף החרדה.
בנזודיאזפינים. אלו הן תרופות נוגדות חרדה הפועלות במהירות, בדרך כלל בתוך חצי שעה עד שעה. יש לקחת אותן במהלך התקף החרדה על מנת לחוות הקלה מהירה בתסמינים. יחד עם זאת, אלו הן תרופות ממכרות ביותר וכרוכות בתסמיני גמילה רציניים, לכן יש להשתמש בהן בזהירות.