בעיות מסוימות בתחום בריאות הנפש, כגון דיכאון והפרעות הזיות, אשליות ופרנויה, הן סיבוכים אפשריים של מחלת פרקינסון או תוצאה של הטיפול בה. אך ניתן לשלוט ברוב ההפרעות הנפשיות והדיכאון הנלווה למחלה.
דיכאון הוא הפרעת מצב רוח הנגרמת כתוצאה מחוסר איזון כימי במוח. המונח 'מצב רוח' מתייחס למצב רגשי המשפיע על הדרך בה אדם חושב או מתנהג. במצב של דיכאון, אדם חווה עצב משמעותי. סרוטונין, החומר הכימי במוח, קשור לדיכאון. זהו מצב נפוץ בקרב חולים עם פרקינסון, ולעיתים קרובות הדיכאון מתחיל שנים לפני שמופיעים תסמינים אחרים של המחלה.
שכיחות דיכאון במחלת פרקינסון
אומדני שכיחות הדיכאון במחלה זו משתנים במידה ניכרת, בעיקר בשל הבדלים בשיטות אבחון והבנת מקרי המחלה. מחקרים מבוססים על אבחונים מוצאים שכיחות נמוכה יותר בקשר בין הדיכאון למחלה, אך כאשר מתבוננים על המחקרים בכללותם, שכיחות הדיכאון בפרקינסון נעה בין עשרים אחוזים ל-45%, כשהאבחונים בוצעו באופן מבוסס ומעמיק יותר. לא נראה כי קיימת שכיחות גבוהה יותר בתסמינים, בהתבסס על השוואה בין המינים.
תסמיני הדיכאון והתסמינים המוטוריים של המחלה נחקרים בדרכים שונות. שני מחקרים שנערכו, התייחסו אף לרעיון לפיו תסמינים פסיכיאטריים, בעיקר דיכאון וחרדה, עלולים להקדים במספר שנים תסמינים מוטוריים של מחלת פרקינסון.
מחקרים אלו השתמשו במתודולוגיית שליטה במחלה ומצאו כי יחס הסיכויים להיסטוריה קודמת של דיכאון במקרי פרקינסון היה כפול בהשוואה לקבוצת הביקורת. הזמן הממוצע בין הופעת תסמיני הדיכאון והתסמינים המוטוריים נע בסביבות שש שנים.
חלק מהמדענים סבורים כי שכיחות הדיכאון מתגברת עם שיא מוקדם של המחלה, ויתכן שהיא קשורה להגברה באירועי חיים קשים וקשיים גוברים הדרגתיים בתפקוד, ככל שהמחלה מתפתחת. הדיכאון נמצא נפוץ יותר אף בקרב אנשים עם פרקינסון, שחוו התגברות מהירה יותר בתסמינים.
אבחון דיכאון במחלת פרקינסון
האבחון עשוי להיות מורכב במיוחד בשל החפיפה הקלינית בין שתי התסמונות. התסמינים המשותפים לדיכאון ופרקינסון כוללים האטה מוטורית, הפרעות שינה, הפרעות תיאבון, ירידה במשקל, איבוד העניין והריכוז, וחשק מיני מופחת. במבט ראשון, "שפת הגוף" של דיכאון נראית זהה לזו של פרקינסון. החולה נראה לעיתים קרובות כפוף עם חוסר תגובה רגשית וספונטניות ברורה.
תסמינים המסייעים באבחנת דיכאון בקרב חולי פרקינסון כוללים מצב רוח ירוד מידי יום במשך שבועיים לפחות; יקיצה מוקדמת בבוקר; מחשבות פסימיות על העולם, על העצמי, ועל העתיד, בהקשר עם רמת הנכות ויכולת התפקוד בהשוואה לעבר; ומחשבות אובדניות.
טיפול בדיכאון הקשור לפרקינסון
אבחון וטיפול בדיכאון במחלת פרקינסון חשוב משתי סיבות עיקריות: ראשית, הדיכאון נפוץ במחלה זו, ושנית, הדיכאון גורם לתחלואה משמעותית במונחי איכות החיים, נכות, הנמדדת על ידי פעולות יומיומיות, וטיפול בלחץ. השפעה זו נפרדת מהשפעת הנכות המוטורית. ניתן לטפל בדיכאון הקשור למחלה זו עם טיפול פסיכולוגי ותרופות. המטופלים מגיבים טוב יותר לשילוב של שתי הגישות.
קיימות תרופות נוגדות דיכאון רבות, ולכל אחת מהן יש את היתרונות והחסרונות שלה. בחירת התרופות לחולים עם פרקינסון תלויה בחומרת התסמינים והצרכים הפרטניים. רוב האנשים הסובלים מהמחלה אינם יכולים לקחת אמוקסיפן, היות ותרופה זו עלולה להחמיר באופן זמני את תסמיני המחלה.
טיפול פסיכולוגי מסייע עם בנייה מחודשת של תחושת הערך העצמי לנוכח ירידה ביכולות התפקודיות. הטיפול מסייע לאדם לשמור אף על יחסים טובים עם מטפלים ובני משפחה, למרות הגברת התלות.